תיקון 32 לחוק לשכת עורכי הדין

במאמר זה אפרט את התיקונים העיקריים שבהם תוקן חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 בתיקון 32 לחוק לשכת עורכי הדין.

1. במקום הוועדים המחוזיים והוועד המרכזי כקובלים יבואו:

   1. ועדת אתיקה ארצית.

   2. ועדות אתיקה מחוזיות.

הוועדות הוספו כמוסדות בלשכת עורכי הדין במסגרת סעיף 6 לחוק לשכת עוה"ד. כמו כן בסעיף 63 לחוק הם החליפו את הוועדים.

חברי ועדות האתיקה נבחרים: ועדת האתיקה המחוזית על ידי ועד המחוז באישור ועדת המינויים (ראה להלן) וועדת האתיקה הארצית על ידי הוועד המרכזי גם כן באישור ועדת המינויים.

הוועדים בוחרים גם את יושבי ראש הוועדות בחירה שמצריכה אישור ועדת המינויים.

בוועדות האתיקה יש גם נציגי ציבור שייבחרו על ידי ועדת המינויים. נציגי ציבור הם משפטנים שאינם עורכי דין או עורכי דין שהגבילו חברותם לפי סעיף 52ב לחוק.

כהונת הוועדות היא לארבע שנים. ניתן למנות חבר לכהונה נוספת ולא יותר מאשר לשתי כהונות רצופות.

2. סעיף 14 ביה"ד הארצי וסעיף 15 ביה"ד המחוזי. עד התיקון נבחרו בבחירות:

   1. ביה"ד הארצי על ידי המועצה.

   2. ביה"ד המחוזי על ידי עוה"ד במחוז.

בפועל לא התקיימו אף פעם בחירות. הסיעות השונות בלשכה נהגו להגיע להסכם ובמסגרתו הוגשה רשימה מוסכמת של מועמדים לבחירה, כמספר התקנים.

התיקון: מינוי על ידי וועדת המינויים. ועדת המינויים ממנה הן את חברי בית הדין והן את חברי ועדות האתיקה.

הרקע לתיקון הוא בהמלצת בית המשפט העליון בגצ 96 / 1302 סיעת עצמאות ושינוי" נ' ועד מחוז תל–אביב של לשכת עורכי הדין ו-98 אח' פ"ד נ (3) 749, עמוד 758:

:

"האם ראוי הוא כי הקובל יקבע, הלכה למעשה, את חברי בית הדין במחוזו? ועד המחוז משקף את הפוליטיקה הפנימית של לשכת עורכי הדין. האין זה רצוי כי בחירת הדיינים תוצא מחוץ לפוליטיקה זו? דומה שיש מקום לשקול שינוי החוק, באופן שהדיינים בבתי הדין המשמעתיים ייבחרו על–ידי ועדת מינויים, בדומה לבחירת שופטים ודיינים. הוועדה תבחן את כישוריו של כל מועמד, וחזקה עליה שתמנה את הטובים ביותר. בחירת הדיינים תוצא מהמאבק "הפוליטי" של לשכת עורכי הדין ומ"הפוליטיקה" המקומית של המחוז."

3. סעיף 17א1 שהוסף מאפשר לוועדת המינויים להשעות חבר בית דין זמנית אם הוגש נגדו כתב אישום בביהמ"ש או בביה"ד הצבאי בעבירה שיש עמה קלון או אם הוא עומד לדין משמעתי, עד למתן פסק דין סופי בהליכים הפלילים או עד לסיום ההליכים המשמעתיים.

4. כאמור, עד לתיקון 32 לחוק, הוגשו רשימות מוסכמות לבחירה הכוללות מספר שאינו עולה על המקומות העומדים לבחירה. לפיכך, אם התפנה מקום, לא היה מי שימלא את מקומו של זה שפרש. לפי סעיף 17ב לפני התיקון, היה בא במקום הפורש הראשון מבין רשימת המועמדים שלא נבחר.

סעיף 17ב הוחלף וכיום וועדת המינויים מוסמכת למנות אחר במקום מי שפרש עד לתום הקדנציה.

5. יו"ר ביה"ד וסגניו שהם הנשיאות, נבחרו עד כה על ידי חברי ביה"ד. תיקון סעיף 18(א) קובע שוועדת המינויים צריכה לאשר את הבחירה.

6. בסעיף קטן (ד) תוקנה טעות סופר. דיון בשניים כחריג לסעיף קטן (ג) ולא לפי סעיף קטן (א).

7. הוסף סעיף 18ב הקובע את אופן מינוי וועדות האתיקה וכשירות חבריה:

   1. כשירות החברים זהה לכשירות חברי בית דין: אי הרשעה בפלילים בעברת קלון, אי הרשעה משמעית הכוללת עונש השעיה או הוצאה מהלשכה ובמקרה של עונש קל יותר, אין כשירות במשך 10 שנים ממועד ההרשעה.

   2. לוועדה הארצית ימונו חברים על ידי הוועד המרכזי באישור וועדת המינויים ולוועדות המחוזיות ימונו על ידי הוועד המחוזי גם כן באישור וועדת המינויים.

   3. בנוסף, בכל אחת מהוועדות, המחוזי או הארצית, יהיו נציגי ציבור בעלי כשירות:

      1. משפטן שאינו חבר לשכה או חבר לשכה בחברות מוגבלת לפי סעיף 52ב לחוק.

      2. הוא לא הורשע בעברה פלילית או בעברה משמעתית שמפאת חומרתה, מהותה ונסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציג ציבור.

   4. מספר החברים בוועדות ייקבע בכללים.

   5. בוועדות אתיקה שמספר חבריהן נופל מ-11, יהיה נציג ציבור אחד לפחות. אם יעלה על 11 מספר נציגי הציבור לא יפחת משניים. מכול מקום, מספר נציגי הציבור לא יעלה על רבע מכלל חברי וועדת האתיקה.

   6. נציגי הציבור ימונו על ידי וועדת המינויים.

   7. הוועדים, המרכזי או המחוזי, לפי העניין, יבחרו את יו"ר ועדת האתיקה.

   8. כהונת חברי ועדת האתיקה היא לקדנציה של ארבע שנים וניתן לכהן שתי כהונות רצופות בלבד.

   9. בנוסף לפקיעת חברות חבר בוועדת האתיקה בגין אובדן כשירות כאמור לעיל, מוסמכת ועדת המינוים להפסיק כהונה של חבר אם מצאה כי מתקיימות לגביו עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת האתיקה – למשל, אם התברר כי נעשתה אצל חבר שתדלנות מטעם אחד הצדדים לתלונה באופן שהשפיעה על שיקול דעתו.

יש לתת לו הודעה בכתב על הפסקת כהונתו.

8. כהונה חדשה נוספת (לפי סעיף 18ג): פרקליט. ליד כל וועדת אתיקה.

כשירות הפרקליט היא ככשירות חברי ביה"ד המחוזי.

בירור תלונות מועבר בתיקון 32 לפרקליט והוא מעביר מסקנותיו והמלצותיו לוועדת האתיקה למתן החלטה. ההחלטה היא של וועדת האתיקה.

הפרקליט מייצג את ועדת האתיקה בהליכים המשמעתיים והמשפטיים ותפקידו לייעץ לוועדה.

הפרקליט יועסק בשכר.

יש לקבוע דרכי מינוי והפסקת כהונה של הפרקליט במסגרת כללים.

אין להפסיק כהונת פרקליט ללא אישור וועדת המינויים שהתקבלה ברוב חבריה.

הפרקליט רשאי להיעזר במילוי תפקידו בחברי לשכה אחרים בין המועסקים ובין שאינם מועסקים על ידי הלשכה. עד לתיקון גם כן נעזרו הקובלים באחרים.

9. וועדת המינויים לפי סעיף 18ד בת שבעה חברים:

   1. שופט עליון בדימוס או נשיא בית משפט מחוזי בדימוס שימונה על ידי השר בהתייעצות עם ראש הלשכה.

   2. שני חברים שימונו על ידי השר מתוך השירות המשפטי בשירות המדינה או הרשויות המקומיות או בתאגיד שהוקם בחוק.

   3. שני חברי הלשכה שייבחרו על ידי המועצה.

   4. שני חברים שימונו על ידי הוועד המרכזי לצורך מינוי חברי בי"ד ארצי, וועדת אתיקה ארצית או פרקליט שלידה.

   5. לעניין המוסדות המקבילים במחוז, שני חברים שימונו על ידי הוועד המחוזי.

   6. להתמנות לוועדת המינויים יש צורך בכשירות דומה לכשירות חבר ביה"ד הארצי.

   7. קדנציה בוועדה היא של ארבע שנים ויש אפשרות לשתי קדנציות רצופות.

   8. הוועדה תקבע סדרי עבודתה אם לא נקבעו בכללים (בדומה לסעיף 19 לחוק ביחס לכל מוסדות הלשכה).

10. סעיף 52ב אוסר כיום על מי שחברותו מוגבלת, להיבחר למוסדות הלשכה. הסעיף תוקן באופן שהוא רשאי להיבחר לוועדת האתיקה כנציג ציבור.

11. סעיף 60א הוחק והסמיך את וועדת האתיקה לתת חוות דעת מקדימות: הוועדה הארצית בנוגע לעורכי דין ומתמחים בלבד והמחוזית לכל עורך דין מבין חברי המחוז בעניין הנוגע אליו.

סעיף קטן (ג) קובע שחוות דעת מקדימה של הוועדה הארצית מחייבת את כל הוועדות המחוזיות.

12. סעיף 63 קובע כקובלים את וועדות האתיקה במקום את הוועדים הנוכחיים.

13. תוקן סעיף 64 על ידי הוספת סעיף קטן (ג) והוא מאמץ נוהג שקיים גם כיום: חבר בי"ד העומד לדין, ההליכים נגדו יינקטו במחוז אחר.

14. חוקק סעיף 64א. הקובע שאין על חבר ביה"ד אלא מרותו של הדין.

אף תיקון זה מאמץ עקרונות ידועים שנזכרו כבר בפסיקה המשמעתית ראו בג"צ 4158/92 הוועד המחוזי נ' יו"ר בית הדין הארצי, פ"ד מט(5) 591, 596:

"אחד מחבריו של אותו ועד הוא המשיב. והשאלה הינה, אם ראוי הוא שבית–דין משמעתי במחוז פלוני ידון בקובלנה של הוועד המחוזי (כקובל) של אותו מחוז נגד אחד מחברי הוועד המחוזי באותו מחוז. כפי שראינו, יושב–ראש בית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה השיב על שאלה זו בשלילה, והורה על העברת הדיון למחוז אחר. לדעתי, החלטה זו בטעות יסודה. היא אינה מתיישבת עם מבנה הלשכה וחלוקת התפקידים בה. היא אינה עולה בקנה אחד עם עצמאותו ואי–תלותו של חבר בית הדין המשמעתי."

15. אחד הסעיפים החשובים הוא סעיף 65א הקובע את פומביות הדיון והוא מתיר לביה"ד לסגור את הדלתיים כדי להגן על אינטרסים המנויים שם והם דומים לאלו הקבועים בחוק בתי המשפט. סעיף 65א (ב) (8) ו-(9) מתירים לסגור דלתיים גם אם הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט (8) וגם אם עלול לפגוע פגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון.

שני חריגים אלו אינם בחוק בתי המשפט.

יש לפרש את המקרים לסגירת הדלתיים פרשנות מצמצמת

בדיון בדלתיים סגורות נשמרה זכות המתלונן להיות נוכח, כפי שהייתה עד היום בכלל 73 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשכ"ב-1962.

חידוש חשוב: עד היום לא הייתה זכות כתובה בחוק או בכללים שלמתלונן זכות להיות מיוצג או להיות מלווה על ידי אחר לדיון. סעף קטן (ד) מכיר בזכות במפורש.

ביה"ד מוסמך מטעמים מיוחדים שיירשמו לאסור על מתלונן ו/או מלווהו, להיות נוכחים בדיון. בעבר הוכר טעם לאיסור: כשהמתלונן הפיץ את תוכן הדיון או הפרוטוקול בעיתונות וניצל את נוכחותו להכפיש את הנאשם. כיום, אם הדיון פומבי, אין לאסור על המתלונן ולראות זאת כנימוק להרחקתו, אם נוכחותו תביא לפרסום פרטים מההליך. עם זאת, כאשר ביה"ד הורה לסגור את הדלתיים, יכול שיהיה בכך נימוק לאסור את נוכחותו.

נימוק ראוי נוסף לאסור את נוכחותו – הפרעה לדיון.

16. דיון פומבי ניתן לפרסום ועל דיון בדלתיים סגורות יחולו הוראות חוק בתי המשפט [נוסח משולב] בדבר איסור פרסום.

17. החלטה בדבר דיון בדלתיים סגורות נתונה לביקורת: לפי סעיף 65א(ו) יש להעביר העתקה ליועמ"ש. כמו כן היא ניתנת לערעור בידי הקובל, וועדת האתיקה הארצית והיועמ"ש.

18. לפי סעיף 69ב יועמד פסה"ד המשמעתי כולו לעיון הציבור ואם הדיון היה בדלתיים סגורות או הוחלט על איסור פרסום, הוסמך ביה"ד לקבוע אלו חלקים מפסה"ד יותרו לעיון הציבור ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות שכל פסה"ד לא יועמד לעיון הציבור.

המועצה הוסמכה להתקין כללים לגבי משך הזמן והמקום שבהם פסה"ד יועמד לעיון הציבור וכן רשאית היא לקבוע אגרות או תשלומים עבור קבלת העתק.

19. תיקון חשוב הוא בסעיף 71, ערעור על בית הדין המשמעתי הארצי הועבר לביהמ"ש המחוז בי–ם במקום לביהמ"ש העליון.

20. סעיף 71א החדש קובע שביהמ"ש המחוזי מוסמך לתת כל החלטה שהיה מוסמך לתת ביה"ד המשמעתי. דוגמה – מינוי סנגור.

21. סעיף 72 (א) תוקן והפך את המצב: במקום עיכוב ביצוע אוטומטי בגין הליכי ערעור, הביצוע אוטומטי ויש לבקש עיכוב ביצוע מביה"ד.

על החלטת עיכוב ביצוע נקבע בסעיף קטן (ג) כי ניתן לערער.

נוכח הביצוע המיידי (אלא אם ניתנה החלטת עיכוב), אין עוד צורך בהשעיה זמנית לפי סעיף 78(א) והוא בוטל.

22. תוקן סעיף 93(א) המסמיך את המועצה לקבוע כללים בדבר דמי חבר ואגרות. התיקון הוא החובה לפרסם את הכללים ברשומות.

23. לסעיף 109 המסמיך את המועצה להתקין כללים בתחומים שונים, נוסף סעיף קטן (10) המסמיך את המועצה לקבוע כללים בדבר שכר לנציגי הציבור בוועדות האתיקה. הדבר מעיד שחברי ועדות האתיקה מטעם הוועדים ימשיכו לעסוק בתפקידם בהתנדבות.

24. במקביל תוקן חוק הנוטריונים. דיון משמעתי נגד נוטריון לפי החוק מתנהל בפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה כאשר שניים מחברי ההרכב צריכים להיות נוטריונים.

התיקונים הם: ערעור לביהמ"ש המחוזי בירושלים במקום לביהמ"ש העליון (סעיף קטן 41(ג) וביטול עיכוב ביצוע העונש לפי סעיף 42(ד).

25. בחוק נקבעו הוראות שונות בדבר כניסתו לתוקף:

    1. ועדת המינויים צריכה להתמנות בתוך שלושה חודשים ממועד תחולת החוק שהוא 3.7.08, מועד פרסומו. בדיעבד התברר כי השר והמוסדות לא עמדו בלוח הזמנים.

    2. בתי הדין ימונו לראשונה על ידי וועדת המינויים עד למועד הקובע שהוא שנה ממועד פרסום החוק. דהיינו עד 3.7.09.

    3. גם חברי וועדות האתיקה ימונו בתוך שנה כאמור.

    4. פרקליטים ימונו בתוך שלושה חודשים מהמועד הקובע, דהיינו בתוך שלושה חודשים מיום 3.7.09. בפועל הם מונו ב-1.4.2010.

    5. הסמכות ליתן חוות דעת מקדימה חלה במועד הקובע. כך אף מועד תחילת עבודת וועדת האתיקה.

    6. החלטות בדבר דיון פומבי והעמדת פסקי דין לעיון הציבור יחולו על קובלנות משמעתיות שהוגשו לאחר פרסום החוק, דהיינו, לאחר 3.7.08. מעניין ולא ברור מדוע לא הוחלט להחיל את הוראות אלו גם על תיקים תלויים ועומדים.

    7. ערעור לביהמ"ש המחוזי בירושלים במקום לביהמ"ש העליון נכנס לתוקף על ערעורים המוגשים לאחר פרסום החוק.

    8. נושא כניסת העונש לתוקף מיידי ואי עיכוב ביצועו, יחול על פסקי דין שניתנו בביה"ד המחוזי לאחר 3.7.08.

    9. על חברי בתי הדין שכיהנו בעת פרסום החוק חלו הוראות הדין הקיים ואולם תוקף כהונתם הוא עד 3.7.09 דהיינו עד ליום הקובע.

    10. החל מהמועד הקובע, 3.7.09, וועדות האתיקה תבואנה במקום הוועדים הנוכחיים גם בתיקים תלויים ועומדים שהוגשו עוד קודם. לפיכך בתיקים בהם הקובל או המערער או המשיב היו ועד מחוזי או ועד מרכזי, הם הוחלפו גם בעת שהדיון היה תלוי ועומד, בוועדות האתיקה.

26. לאחר תיקון 32 לחוק, עדיין נשארו סמכויות לוועד המרכזי ולוועד המחוז בנושאי אתיקה או נושאים הקשורים לאתיקה ולדין המשמעתי:

    1. לוועד המרכזי בהתייעצות עם הוועד המחוזי, לפי כלל 5 לכללי האתיקה בנושא היתר להקמת סניף.

    2. כלל 11ב(ג) בעניין היתר מיוחד לחרוג מהוראות הכלל בדבר הסגת גבול המקצוע. על ידי גופים למטרות רווח.

    3. לפי כלל 16(ב) לכללי האתיקה. הוועד המחוזי מוסמך לקבוע כי לצורך ייצוג נגד לקוח לשעבר אין לראות בייעוץ , חוות דעת או טיפול עבור הלקוח לשעבר, כטיפול לצורך כלל 16(א).

    4. כלל 36(ב), סמכות הוועד המחוזי ליתן היתר לעורך דין להעיד מטעם מרשו ולהמשיך לייצגו בהליך.

    5. כלל 37(ג)(3) לכללים מתן היתר להיפגש עם עד של הצד השני.

    6. כלל 4 לכללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ"ט-1988.

    7. לוועד המרכזי בחוק לשכת עוה"ד, סירוב לקבל חבר לפי סעיף 44 לחוק, לא ברור מי המוסמך לפי סעיף 47 לחוק לפנות לביה"ד בבקשה לביטול חברות שהושגה במרמה והחלטות בדבר חידוש חברות של עו"ד שהוצא מהלשכה לפי סעיפים 51 ו-52 לחוק.

    8. נושאים בעלי זיקה לאתיקה: סעיף 82 לחוק היתר לגבות יותר מהתעריף המקסימלי (הוועד המחוזי), סמכות להורות להחזיר שכר מופרז שנקבע לפי התוצאות (הוועד המרכזי לפי סעיף 84(ב) לחוק), סמכות לחוות דעה בנוגע לשכר טרחה לפי סעיף 89 לחוק (הוועד המרכזי) ו–סמכות לבקש מינוי ממונה גם על מי שהושעה או הוצא מהלשכה לפי סעיף 89א לחוק.

    9. סמכויות שלא נקבעו בחוק למשל לחוות דעה בנושא חיסיון לפי פניות בתי המשפט.