אתיקה מקצועית

מילון אבן שושן מגדיר "אתיקה" כ-"מוסר, תורת המידות, התורה המתארת את הטוב שיבחר לו האדם ואת הרע שעליו להתרחק ממנו."

"אתיקה מקצועית" משמעותה: התנהגות מוסרית ובחירה בדרך הטובה ביותר במסגרת העיסוק במקצוע. עם זאת אתיקה מקצועית מתפרסת על התנהגותו של העוסק במקצוע, גם מחוץ לעיסוקו, כאשר להתנהגותו השלכה על עיסוקו במקצוע.

אתיקה מקצועית – אינה זהה בכל המקצועות. ככל שלעוסקים במקצוע תפקיד חשוב יותר לציבור ולחברה, כך רמת האתיקה הנדרשת מהם תהיה גבוהה יותר.

למרות ההגדרה המילונית של "אתיקה", אין חפיפה מוחלטת בין ה"מוסר" לבין ה"אתיקה". כך התנהגות בלתי מוסרית – לא תמיד תיחשב גם להפרת כללי האתיקה.

לכל עיסוק ולכל מקצוע יש את כללי האתיקה שלו. עם זאת, רק מקצועות מעטים "זכו" שכללי האתיקה שלהם קיבלו מעמד של דין. אלו הם המקצועות, שיש להם תפקיד ציבורי או חברתי. המוכר שבהם הוא מקצוע עריכת הדין.

לעריכת הדין חשיבות ציבורית וחברתית רבה:

1. עורך הדין הוא "קצין בית המשפט" (Officer of the court).

2. עורך הדין הוא נאמן של לקוחותיו.

3. עיסוק במקצוע עריכת הדין כולל גם החזקת כספים ופיקדונות והתנהלות בענייני כספים כנאמן של אחרים ובעיקר לקוחות.

4. עורך דין הוא נאמן של הציבור.

5. העוסקים במקצוע עריכת הדין הינם בעלי תפקידים חברתיים. לעיתים הם אישית או במסגרת גופים – הם מצטרפים להליכים משפטיים בעלי חשיבות ציבורית כ"ידידי בית המשפט" (Amicus Curiae).

נוכח מעמדו של המקצוע עריכת הדין, יש להשוות את העוסקים בו כבעלי כהונה ציבורית רמה. לכן, על מנת להגן על אמון הציבור בעוסקים במקצוע עריכת הדין נחקקו דיני אתיקה מקצועית הדורשים מעורכי הדין רמה גבוהה.

1. עורך הדין חייב לנהוג באופן השומר על כבוד המקצוע.

2. עורך הדין חייב לנהוג באופן נאמן ומסור כלפי לקוחותיו וכלפי כל מי שהדין מטיל עליו חובה כזו.

3. עורך הדין אינו רק "חרב להשכיר". חובותיו נרחבות יותר מאשר כלפי לקוחותיו. הדין מטיל על עורך הדין אחריות גם כלפי צדדים שכנגד, וגם כלפי צדדים שלישיים שאינם לקוחותיו.

4. עורך הדין מחויב לנהוג כלפי חבריו למקצוע על פי כללי התנהגות שנועדו להבטיח תחרות הוגנת ומכובדת.

5. כללי האתיקה המקצועית דורשים התנהגות ראויה גם מחוץ לעיסוק במקצוע וזאת כאשר להתנהגות מחוץ למקצוע השלכה על אמון הציבור בעורך הדין. מי שאינו נוהג ביושר מחוץ לעיסוקו במקצוע עריכת הדין, לא ניתן לתת בו אמון גם במסגרת עיסוקו.

אתיקה מקצועית מהווה גם קוד התנהגות בין עורכי הדין לבין עצמם. מי שמפר את כללי האתיקה פוגע בכלל חבריו למקצוע ובאמון שהציבור רוחש לכלל העוסקים במקצוע. לכן, סבר המחוקק כי ראוי שעורכי הדין יקיימו שיפוט משמעתי עצמאי באופן שעורכי הדין, חבריו למקצוע של מפר הכללים, הם שינקטו נגדו בהליכים משמעתיים והם שישפטו אותו.

על התיאוריה הנ"ל המצדיקה את השיפוט המשמעתי העצמאי נמתחה ביקורת:

1. לדעת המבקרים – עורכי הדין דאגו לעצמם לשיפוט משמעתי עצמאי כדי לדאוג לאינטרסים האגואיסטים של עצמם ולא משיקולים אלטרואיסטים.

2. לדעת המבקרים – כללי האתיקה המקצועית נועדו להגן בעיקרם על האינטרסים של עורכי הדין, מפני תחרות של אחרים, הגנה על שכרם ודרכי גבייתו וכיו"ב שיקולים.

אני מחזיק בדעה הראשונה ולפיה כללי האתיקה המקצועית נועדו לשמור על תפקידו של עורך הדין בחברה.

על עורכי הדין להיות גאים ברמה אתית מקצועית גבוהה הנדרשת מהם, המייחדת אותם בחברה ונותנת להם מקום של כבוד בקהילה.