אתיקה מקצועית ורשלנות מקצועית – אופן קביעת קיום יחסי עורך דין – לקוח

הקביעה אם אדם היה לקוח של עורך הדין איננה תמיד ברורה ולא תמיד התשובה יכולה להינתן באופן חד משמעי. בפסקי דין שונים נקבעו מבחנים שונים ליצירת יחסי עורך דין לקוח. ראו ע"א 6645/00 עו"ד שלמה ערד נ' ז'אק אבן, פ"ד נו(5) 365, ע"א 2625/02 עו"ד סילביו נחום נ' רחל דורנבאום, פ"ד נח(3) 385, ע"א 1170/91 בכור נ' יחיאל, פ"ד מח(3) 207, ע"א 37/86 וע"א 58/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, ע"א 2725/91 היינוביץ נ' עו"ד ישי גלעדי, פ"ד מח(3) 92, ת.א. 2765/97 ארזי נ' הדר, ת.א  50685/96 אנקורי נ' עיזבון עו"ד אמיתי, ת.א. 3648/02 סאן מרקו נ' גבעון, ת.א. 127170/01 אשכנזי נ' גבעון, ת.א. 1384/98 רוזנברג נ' עו"ד משה דוד. ראו גם מאמרה של לימור זר-גוטמן, ייצוג מול צד שכנגד בלתי מיוצג – ייזהר עורך הדין, דין ודברים כרך א נובמבר 2004, 153 (כן אסמכתאות הנזכרות שם).

מהפסיקה והמאמר הנ"ל עולים המבחנים שלהלן המסייעים לקביעת קיום או אי קיום של יחסי עורך דין לקוח:

  1. האם הלקוח פנה לעוה"ד וביקש לייצגו או לטפל עבורו בעניין. האם הלקוח סמך על עוה"ד. האם עוה"ד קיבל  על עצמו את הייצוג או הטיפול. האם עוה"ד נתן שירות ומה היקפו של השירות.
  2. האם עוה"ד קיבל ייפוי כוח.
  3. האם שולם שכ"ט. לעיתים תשלום שכה"ט מוסווה. לעיתים מתחייב צד לשלם שכר טרחת עוה"ד של הצד השני. מבחן זה לא תמיד חד משמעי אך בעל משקל ומשתלב עם מבחנים אחרים.
  4. האם נערכה ישיבת עבודה בין עוה"ד ללקוח.
  5. קיום יחסי אמון מיוחדים. מידת האמון היא ביחס ישר לייצוג. הייצוג יוצר אמון. כך למשל אם הלקוח פנה לייעוץ לעו"ד אחר אם לאו.
  6. האם זהות הלקוח ידועה לעוה"ד.
  7. מה המידע שהלקוח העביר לעוה"ד.
  8. משך היחסים.
  9. רמת האינטנסיביות ביחסים.
  10. תנאי הכרחי: סוג השירות. צריך שהשירות יהיה שירות מקצועי שניתן בד"כ על ידי עו"ד. האם קיים קשר משפטי לטיפול.
  11. האם לפי החוק רשאי עוה"ד לקבל את הייצוג. חזקה שעוה"ד פעל במסגרת החוק. למשל עו"ד של קבלן לא ייצג את רוכש הדירה בעריכת החוזה. ראו כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג עיסקאות בדירות) תשל"ז-1977. כך למשל במקרה של ניגוד עניינים בין שני לקוחות, יש להתייחס לאחד כמי שאינו לקוחו של עוה"ד ולצאת מההנחה שעוה"ד לא היה מקבל על עצמו לייצג את שניהם מתוך ניגוד עניינים.
  12. במקרה של חוסר בהירות בהסכם עם הלקוח, הוא ייחשב כלקוח של עוה"ד וחוסר הבהירות יפורש כנגד עוה"ד עורך ההסכם.

אין הכרח שכל המבחנים יצביעו על מסקנה אחת ומערכת היחסים תפורש על פי המבחנים הנ"ל, תוך מתן משקל ראוי לכל מבחן לפי נסיבות המקרה. כך למשל, ייתכן והתקיימו יחסי עורך דין לקוח גם אם הלקוח  לא שילם שכר טרחה לעורך הדין. ייתכנו מקרים שבם ייקבע קיום יחסי עורך דין – לקוח למרות קיומו של ניגוד עניינים בין הלקוח לבין לקוח אחר של אותו עורך דין באותו עניין.

חשוב להדגיש – יכול שתיקבע אחריות של עורך דין הן בתביעת רשלנות מקצועית והן במסגרת הדין המשמעתי, למרות שהמתלונן או התובע בתביעה אזרחית אינו לקוחו של עורך הדין. לעניין זה הנכם מוזמנים לעיין במאמר המופיע ב"מאמרים" – "חובתו של עורך דין כלפי מי שאיננו לקוחו".

פוסט זה פורסם בקטגוריה בלוג. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.