רשלנות מקצועית

מהי רשלנות מקצועית של עורך דין?

המחוקק לא קבע הגדרה חד משמעית לכך.

פקודת הנזיקין [נוסח חדש]מגדירה רשלנות כמעשה (וגם מחדל) שאדם סביר ונבון היה נמנע מלעשות אותו. מעשה שגרם נזק לאחר ושנעשה בניגוד לחובה שיש לעושה כלפי האחר.

חוק העונשין קובע: המשמעות של יסוד נפשי של רשלנות היא שניתן להרשיע עבריין, אפילו כאשר הוא לא היה מודע לטיב מעשהו ולא היה מודע לאפשרות של גרימת תוצאות העבירה – אם אדם מן היישוב היה יכול להבין זאת.

רשלנות היא יסוד נפשי הנדרש להרשעה בעבירות שיסוד מיסודותיהן הוא רשלנות (בעבירות שמספיקה רשלנות לשם הרשעה בהן, אין צורך לקבוע את קיומה של מחשבה פלילית).

מכאן ברור שניתן לתבוע עורך דין בגין הפרת חובה שהפר כלפי אחר, אפילו כאשר הפרת החובה לא נעשתה ביודעין, אם אדם סביר או נבון, או אדם מן היישוב, היה אמור לדעת או להבין, בנסיבות המקרה, כי מופרת חובה.

לעתים – עצם הפרת החובה – מקנה עילת תביעה.

תביעות בגין רשלנות מקצועית בכלל, ונגד עורכי דין בפרט, הן נפוצות וכוללות תביעות אזרחיות המוגשות נגד עורכי הדין בגין הפרת חובותיהם כלפי לקוח או כלפי אחר.

לפיכך, בתביעת רשלנות מקצועית יש להוכיח:

1. קיומה של חובה של עורך הדין כלפי התובע.

2. הפרת אותה חובה.

3. גרימת נזק.

4. קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם.

קיומה של חובה

לא קשה להוכיח את קיום חובתו של עורך דין כלפי לקוחו.

בין עורך דין ללקוחו יש הסכם למתן שירות ולייצוג. ההסכם כולל תנאי (מפורש או משתמע) שעל עורך הדין לתת שירות ללקוחו ועליו לייצגו באופן נאמן ומסור.

עורך דין חייב בנאמנות ובמסירות ללקוחו גם לפי כללי האתיקה המקצועית [סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין וסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)].

פסיקת בתי המשפט ביססה קיומה של החובה על הוראות חוק לשכת עוה"ד ועל כללי האתיקה.

הפרת החובה

על עורך דין לתת שירות מקצועי ולטפל בעניינים בהם הוא בקיא. אם עורך דין מקבל על עצמו לטפל עבור לקוח בעניין שהוא אינו בקיא בו, עליו ללמוד היטב את התחום בו הוא מבקש לתת שירות, כדי להבטיח שטיפולו יהיה מקצועי וראוי.

לעתים כושל עורך דין במתן טיפול לא ראוי מתוך הזנחה (המכונה לעתים "רשלנות"), או מתוך כך שהוא מקבל על עצמו לטפל במספר רב של עניינים, העולה על הכמות שבה הוא מסוגל לטפל באותה עת.

תחת הכותרת של "הפרת החובה" אפשר למצוא גם מקרים חמורים של הפרת חובה שהיא מכוונת וביודעין: ייצוג בניגוד עניינים, תוך העדפת אינטרס של אחר (לרבות העדפת האינטרס של עורך הדין). לעתים אף מעשים מכוונים ועברייניים כמו במקרה של אי העברת כספי פיקדון ללקוח.

נזק וקשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק

כאשר עורך דין מפר את חובתו כלפי לקוחו – לא תמיד נגרם נזק, ואפילו כאשר נגרם נזק – לעתים קשה להוכיח שהנזק נגרם כתוצאה מהפרת החובה. דוגמאות:

1. עורך דין לא הגיש במועד סיכומים לבית המשפט מטעם מרשו, בעל הדין. הסיכומים הוגשו לבסוף, באיחור, אך פסק הדין ניתן לגופו של עניין תוך התחשבות בסיכומים אלה.

2. כאשר עורך הדין לא הגיש כלל סיכומים לבית המשפט מטעם מרשו, בעל הדין, וניתן פסק דין נגד מרשו. עדיין יש להוכיח כי תוצאות המשפט היו יכולות להיות שונות ולטובת מרשו של עורך הדין, אילו היה מגיש את הסיכומים.

3. מוכר נכס במקרקעין התייעץ עם עורך דין לגבי המס שהוא צפוי לשאת בו. הייעוץ היה שגוי ובמציאות נדרש הלקוח לשאת בסכום מס גבוה יותר. ייתכן שאפילו כאשר הייעוץ היה ראוי ומדויק, עדיין היה הלקוח בוחר להתקשר בעסקה ונושא באותו שיעור מס שבו נדרש לשאת.

עולה מכאן שמעשים, או מחדלים, יכולים להוות עבירות משמעת על האתיקה המקצועית, אך לא יהוו עילה לתביעה אזרחית נגד עורך הדין. במקרים כאלה, עבירה משמעתית היא בדרך כלל עבירה של התנהגות.

כדי להוות עבירה – אין צורך בתוצאה של נזק. לעומת זאת לקיומה של עילה אזרחית ברשלנות – יש צורך בנזק הנגרם כתוצאה מהתנהגותו של עורך הדין.

לא כל הנראה כרשלנות מקצועית – הוא אכן כזה; לעורך הדין ניתן שיקול דעת כיצד לייצג את מרשו וכיצד לטפל בעניינו. טעויות סבירות בשיקול הדעת אינן מהוות הפרת חובה; למשל – עורך דין אינו חייב לציית להוראות מרשו (שאותו הוא מייצג במשפט) לגבי השאלות שישאל את העדים בחקירות נגדיות ומה יכתוב בסיכומים. שיקול דעתו של עורך הדין גובר על עמדת מרשו ואפילו עורך הדין טעה, לא תיווצר עילת תביעה נגדו בגין טעותו.

עם השנים, פסיקת בית המשפט העליון יצרה חובות שהתרחבו והלכו, והטילה אותן על עורכי דין גם כלפי מי שלא היו לקוחותיהם. כך, למשל, עורך דין מוצא עצמו חייב בחובות כלפי צד שכנגד בלתי מיוצג, או צדדים שלישיים.

כל המבקש להעמיק בסוגיה זו יוכל למצוא על כך חומר במדור "מאמרים" שבאתר זה, ובמיוחד במאמר: "חובתו של עורך דין כלפי מי שאינו לקוחו".

הבסיס לתביעת רשלנות מקצועית של מי שאינו לקוחו של עורך הדין לא יהיה הפרת הסכם. בדרך כלל תתבסס עילת התביעה שלו על דיני הנזיקין ולעתים גם על הפרת הוראות חוק. במיוחד יכולה להוות בסיס לעילה על פי הוראות חוק, התנהגותו של עורך דין שאינה בתום לב ושאינה בדרך המקובלת.

תביעות רשלנות מקצועית מצדיקות היזקקות לייעוץ משפטי של מומחים בתחום ומומלץ לכל אחד מהצדדים להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו, ולקבל ייעוץ מרגע פרוץ הסכסוך בין הצדדים.

מרבית עורכי הדין מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית. חברת הביטוח היא שמעמידה לרשות עורך הדין הנתבע ייצוג משפטי. אך פוליסת ביטוח אחריות מקצועית מעניקה כיסוי רק על הפרת חובה שניתן להגדירה כ-"רשלנות" ולא על מעשים מכוונים. עורך דין שלא העביר ללקוחו פיקדון שקיבל עבורו, לא יזכה לכיסוי ביטוחי.

מעקב אחר פסיקת בתי המשפט מגלה שמתפתחת מגמה להרחיב את אחריותו של עורך הדין ולהטיל עליו חובות שלא היו מוכרות בעבר. המגמה בולטת בתביעות רשלנות מקצועית במקרים שבהם קונה ניזוק כתוצאה מייצוג לא נאות ברכישת זכויות במקרקעין. פסיקת בתי המשפט מרחיבה באופן שיטתי את חובותיו של עורך הדין המייצג רוכש זכויות במקרקעין, בבדיקת זכויות המוכר ובגילוי פגמים בזכויותיו. כך למשל, בעבר – היה ניתן להסתפק בעיון בנסח המקרקעין, כיום – מוטלת על עורך הדין חובה לבדוק במוסדות נוספים, כמו ברשות המקומית ולוודא שלא הוטל על הנכס הנמכר צו הריסה, או שהנכס אינו כולל בנייה בלתי חוקית.

תביעות בגין רשלנות מקצועית מאפיינות גם בעלי מקצועות חופשיים אחרים, כמו רואי חשבון, מהנדסים, שמאים, סוכני ביטוח ורופאים (לגביהם קיים תחום משפטי נרחב של תביעות בגין רשלנות רפואית).