אתיקה מקצועית – כיצד אוכפים?

אתה רוצה להתלונן נגד עורך דין על כך שהפר כלל מכללי האתיקה המקצועית?

מישהו הגיש נגדך תלונה על הפרת כלל מכללי האתיקה המקצועית?

כיצד מטפלים ביעילות בתלונה שכזו?

1. ארבעה הם המוסמכים, על פי חוק, לטפל בתלונות נגד עורך דין בגין הפרת כלל מכללי האתיקה המקצועית ובגין עבירת משמעת שעבר:

1. ועדות האתיקה המחוזיות,

2. ועדת האתיקה הארצית,

3. פרקליט המדינה,

4. היועץ המשפטי לממשלה.

כל אחד מארבעתם הוגדר בחוק כ-"קובל". החוק קובע כי פרקליט המדינה והיועץ המשפט לממשלה, כל אחד מהם הוא קובל בנפרד נגד עורכי דין. אך למעשה פרקליט המדינה בא מכוחו של היועץ המשפטי ולכן שני אלה למעשה חד הם.

2. תלונה נגד עורך דין על הפרת כלל מכללי האתיקה המקצועית – יש להגיש (בדרך כלל) לוועדת האתיקה המחוזית במחוז שבו חבר עורך הדין. כאשר עורך הדין הנילון הוא חבר במוסד ממוסדותיו של המחוז, תוגש התלונה לוועדת האתיקה הארצית.

3. התלונה על הפרת כללי האתיקה המקצועית – תוגש בכתב. בתלונה יש לפרט את העובדות הרלוונטיות לתלונה, לפרט את כל הראיות התומכות בתלונה ולצרפן.

4. ועדת האתיקה, לאחר קבלת התלונה, תבקש תגובה מעורך הדין ובדרך כלל גם תבקש מהמתלונן להגיב על תגובת עורך הדין.

5. לאחר הליך הבדיקה תקבל הוועדה החלטה.

6. לפי כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשכ"ב-1962 (להלן: "כללי סדרי הדין"), על הוועדה לקבל את החלטתה בתלונה בתוך 90 יום מיום קבלת תגובת עורך הדין. אם עורך הדין אינו מגיב, על הוועדה להחליט בתלונה תוך 90 יום מהיום בו חלף המועד להגיב. הוועדה מוסמכת להאריך לעצמה את המועד בהודעה מנומקת למתלונן.

7. אם הוועדה החליטה לגנוז את התלונה, המתלונן רשאי לקבל מהוועדה נימוקים להחלטתה.

8. כאשר ועדת האתיקה המחוזית גונזת תלונה, המתלונן יכול להגיש את התלונה לוועדת האתיקה הארצית, שהנה "קובל" בעל סמכות מקבילה לסמכות ועדת האתיקה המחוזית.

9. בדרך כלל, לא כדאי לפנות בכל תלונה על הפרת כללי האתיקה המקצועית ליועץ המשפטי או לפרקליט המדינה כקובל מקורי. היועץ המשפטי הוציא הנחיות מתי ייזקקו הוא או פרקליט המדינה, לתלונה, כקובל:

1. כאשר קיים ניגוד עניינים המונע בדיקת התלונה על ידי ועדת אתיקה מחוזית או ועדת האתיקה הארצית.

2. כאשר קיים אינטרס ציבורי חשוב ובדרך כלל בעקבות חומרת העבירה.

3. כאשר התלונה נגנזה כבר על ידי ועדות האתיקה השונות של לשכת עורכי הדין, הם ייזקקו לתלונה כקובל נוסף.

10. אם תלונה נגנזה על ידי כל הקובלים, ניתן להשיג על החלטת הגניזה לבית המשפט לעניינים מנהליים. עתירה כזו יש להגיש בתום 45 יום ממועד קבלת החלטת הגניזה.

11. גם עורך הדין יכול לפנות בעתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים על החלטה להעמידו לדין משמעתי.

12. בית המשפט לעניינים מנהליים מצמצם את התערבותו למקרים שבהם יובאו הוכחות לכך שהחלטת הקובל הייתה נגועה בשיקולים פסולים; נגועה בחוסר תום לב, במשוא פנים, באפליה, או שההחלטה אינה סבירה באי סבירות קיצונית.

נוכח העצמאות שהעניק המחוקק ללשכת עורכי הדין בהסדרת הדין המשמעתי, בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעת מוסדותיה המשמעתיים של לשכת עורכי הדין.

13. עורך דין שהוגשה נגדו תלונה על הפרת כללי האתיקה המקצועית זכאי, לפי כללי סדרי הדין, להגיב על התלונה. אי מתן הזדמנות להגיב היא פגם בהליכי בדיקת התלונה. עורך הדין יכול לנצל את ההזדמנות כדי לשכנע את הקובל מדוע יש לגנוז את התלונה. מתן ההזדמנות להגיב היא למעשה מתן זכות "שימוע" בכתב.

14. תגובת עורך הדין כדאי שתהא מפורטת מצד אחד, וממוקדת בעבירות המיוחסות לו מצד שני. בתגובתו יפרט עורך הדין את הראיות התומכות בתגובתו ויצרפן, אם הן נמצאות ברשותו.

15. אם יש שיהוי בקבלת החלטה על ידי ועדת האתיקה, הצדדים לתלונה יכולים לפנות בבקשה לקבלת סעד שיקדם את הטיפול בתלונה ויזרזו, בדרכים הבאות:

1. עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים,

2. פנייה לנציב קבילות הציבור במשרד מבקר המדינה,

3. פנייה לנציב קבילות הציבור מטעם לשכת עורכי הדין (זהו תפקיד שאינו על פי דין ולכן, למעט המרצת ועדות האתיקה, אין לנציב "שיניים" לכפות את הסיום בטיפול בתלונה).

16. כללי האתיקה המקצועית בכלל והדין המשמעתי בפרט מהווים תחום משפטי ככל תחום משפטי אחר. בדרך כלל נדרשת מומחיות כדי לטפל וללוות הגשת תלונה משמעתית על הפרת כללי האתיקה המקצועית, או להתמודד עם תלונה. לכן מומלץ הן למתלונן והן לנילון להיעזר בייעוץ משפטי ובייצוג משפטי של עורך דין המתמחה בתחום האתיקה המקצועית של עורך הדין.

17. המבקש להעמיק בסוגיות העולות ממאמר זה – מוזמן לעיין במדור "מאמרים" באתר זה.