פסיקה

הלכות שנקבעו בפסיקה המשמעתית ובהליכים משמעתיים בתקופת כהונת עו"ד עמוס ויצמן בלשכת עוה”ד.

 

הלכות שנקבעו בפסיקה שלא במסגרת הליכים הקשורים להליכים משמעתיים

  1. על"ע 3467/00 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני, פ"ד נו(2) 895. חומרתן של עבירות המס. אין הן עבירות קלות. יש בהן פגיעה בכספי הציבור והן חמורות כעבירות של פגיעה בכספי הפרט. נקבעו העקרונות לקביעת הקלון בעבירות משמעתיות. משקלן הקל של נסיבות אישיות של נאשם בהליכים משמעתיים. בדין המשמעתי, באיזון בין אינטרס הציבור, עליו באה הענישה המשמעתית להגן, לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם, גובר אינטרס הציבור.

ההלכה הקובעת שאין מחזירים בערעור לריצוי עונש נוסף אם הנאשם סיים לרצות את העונש שנגזר בערכאות הקודמות, איננה קונקלוסיבית ובמקרים המתאימים ניתן לחרוג מההלכה.

  1. על"ע 6045/02 עו"ד פלוני נ' ועד מחוז ת”א, פ"ד נח(2) 1. אין התיישנות של עבירות משמעת שעבר עו"ד.
  2. על"ע 5641/03 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלונית, פ"ד נח(5) 953. התערבות ביהמ”ש העליון בעונש שנגזר בבתי הדין המשמעתיים על אף שהעונש שנגזר ע”י בתי הדין היה חמור. כאשר חומרת העבירות נשוא ההרשעה הצדיקה זאת, ראוי היה להוציא את הנאשם לצמיתות מלשכת עוה”ד.
  3. על"ע 3224/02 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני, פ"ד נו(6) 241. שיקולי ביהמ”ש העליון, כמו גם בתי הדין המשמעתיים, בבקשות להשעיה זמנית של עו"ד. בבסיס ההשעיה הזמנית עמדה הרשעה פלילית בעבירות שיש בהן משום קלון אך ההרשעה טרם הייתה חלוטה וערעור עליה היה עדיין תלוי ועומד.
  4. על"ע 11744/04 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. אמות מידה לקביעת קלון בעבירות בהן הורשע עו"ד. קביעת קיומו של קלון בעבירות אלימות שעבר עו"ד גם כשהעבירות הן מחוץ לעיסוקו המקצועי.
  5. על"ע 8280/05 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלונית. התייחסות מחמירה לעבירות מס שעבר עו"ד. עבירות מס של העלמה ודיווחים כוזבים הן עבירות שיש בהן משום קלון.
  6. על"ע 7437/03 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. עבירות של שליחת יד בפיקדון. אמות מידה עונשיות הראויות לעבירות כאלה. קביעת קיומה של "חזקת תקינות" מעשיה של ועדת האתיקה (לפני תיקון 32 לחוק לשכת עוה"ד – של הוועד המחוזי).
  7. על"ע 7892/04 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. התנהגות פרועה ואלימה (צעקות, מכות על שולחן) של עו"ד במסגרת הליך משמעתי המתנהל נגדו ותקיפה מילולית של ביה”ד, מהוות עבירות משמעת. התנהגות כזו תהווה עבירה גם כאשר עוה"ד מתנהג כך שלא במסגרת עיסוקו המקצועי. כללי האתיקה החלים על עו"ד המייצג לקוח, חלים גם על עו"ד המייצג את עצמו.
  8. על"ע 6/88 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי ת”א. קביעת קיומו של ניגוד עניינים והעקרונות לקביעתו. כאשר אסור לייצג לקוח נגד לקוח לשעבר באותו עניין בו ייצג עוה"ד את הלקוח לשעבר. את הביטוי: "אותו עניין" יש לפרש פרשנות רחבה.
  9. על"ע 1364/04 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. בערכאת ערעור יכול הוועד המחוזי (לאחר תיקון 32 לחוק לשכת עוה"ד – ועדת האתיקה), לדרוש עונש חמור יותר מאשר טען לו בא כוחו בערכאה קודמת. לטיעון בא כוחו של הוועד בערכאה קודמת יש אמנם משקל בין שיקולי ביהמ”ש, אך אין הוא מחייב ואין הוועד המחוזי וכמובן גם ביהמ”ש מוגבלים לעונש שלו עתר בא כוח הוועד המחוזי בערכאה הקודמת.
  10. על"ע 3954/03 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד, פ"ד נד(5) 844. הרשעת עו"ד באיום והתבטאות לא נאותה כלפי ראש ההוצל”פ כאשר עו"ד הוא החייב בתיק ההוצל”פ. ביהמ”ש העליון קבע כי ראש ההוצל”פ הינו גוף שיפוטי או מעין שיפוטי וככזה הוא "בימ”ש" שעוה”ד חייבים בכבודו.
  11. על"ע 4095/99 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד, פ"ד נה(4) 11. עו"ד המצהיר הצהרת אי אמת בתצהיר עובר עבירת משמעת גם אם עשה כן שלא ביודעין אלא מתוך אי בדיקה קפדנית של העובדות.
  12. על"ע 4354/01 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד, פ"ד נו(1) 440. ביהמ”ש העליון קבע כי ניתן למחוק ערעור שהגיש עו"ד על הרשעתו, אם עוה"ד אינו מוסר מען שבו ניתן להזמינו ולהמציא לו כתבי בי דין.
  13. על"ע 736/04 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלונית, פ"ד נח(6) 200. קביעת נורמות ראויות להתבטאות והרשעה בהתבטאויות לא ראויות הן כלפי חבר למקצוע, בא כוח הצד שכנגד והן כלפי ביהמ”ש.
  14. על"ע 8838/00 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. ביהמ”ש העליון הרשיע את עוה"ד בעבירת משמעת כאשר פרסם מאמר בעיתון "אוטו" והאשים בו את מערכת המשפט ומשטרת ישראל בקנוניה ביניהם. נקבע כי עו"ד עובר עבירה גם אם המאמר מתפרסם שלא במסגרת עיסוקו המקצועי. לפרסום המאמר יש זיקה למקצוע עריכת הדין.
  15. על"ע 9454/01 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. ביהמ”ש גזר עונש של הוצאה מלשכת עוה”ד בגין עבירות חמורות של מרמה וזיוף. נקבע כי ניתן להוציא לצמיתות מלשכת עוה”ד גם בגין הרשעה חד פעמית וחמורה ואף אם אין לעוה"ד הרשעות קודמות.
  16. על"ע 2443/04 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני, פ"ד נט(5) 433. פסה”ד כולל כמה הכרעות עקרוניות חשובות: (א) פרשנות המונח: "נבצר" לצורך קביעה אם ביה”ד היה רשאי לדון את הנאשם בהרכב של שניים, כאשר אחד מחברי ההרכב לא התייצב לדיון, (ב) אי פסלות חבר בי”ד למרות שדן בקובלנות קודמות נגד אותו נאשם. עם זאת, נקבעה הנחייה כי רצוי ועדיף שאותו הרכב לא ידון במספר קובלנות נגד אותו עו"ד, (ג) ניתוח הדוקטרינה "הכמות הופכת לאיכות". נקבעו אמות מידה כיצד ליישם את הדוקטרינה, דהיינו כיצד להביא בחשבון, בין שיקולי הענישה, הצטברות הרשעות קודמות נגד אותו עו"ד, (ד) ניתוח העבירה של אי מענה ללשכה: מהותה, היותה עבירה עצמאית (שאינה טפלה לעבירה נשוא התלונה) וחומרתה.
  17. על"ע 4743/02 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. עוה"ד הורשע בכך שהגיש לביהמ”ש ייפוי כוח מוגבל בסמכויות באופן המפריע לביהמ”ש לעשות משפט. כמו כן הוא הורשע בכך שהעלים מביהמ”ש קיומו של ייפוי כוח וטען תחילה כי אינו מייצג את לקוחו. נקבע: על מנת להרשיע, מספיקה מחשבה פלילית של מודעות לאפשרות להפרעה לביהמ”ש ואין צורך בכוונה מיוחדת.
  18. על"ע 2379/07 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. קביעת נורמות ראויות להתבטאויות תוך הרשעת עוה"ד בהתבטאויות לא ראויות כלפי חברים למקצוע. באחד משני המקרים הורשע עוה"ד בהתבטאויות כאשר ייצג את עצמו ולא במסגרת עיסוקו המקצועי.
  19. על"ע 8968/07 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. התייחסות ביהמ”ש לחומרת עבירות גידול סמים בכלל ושלא לתצרוכת עצמית בפרט.
  20. בר"ש 7082/11 עו"ד פלוני נ' ועדת האתיקה המחוזית. ביהמ”ש העליון קבע כי ניתן שלא לזקוף השעיה זמנית חלקית על חשבון עונש ההשעיה הסופי. ביהמ”ש מפרש את סעיף 78(ז) לחוק לשכת עוה"ד מתוך השוואה להסדרים הקיימים בדבר זקיפת מעצר על חשבן עונש מאסר.
  21. על"ע 8536/07 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. פס”ד עקרוני הקובע את חומרת עבירות הסמים בכלל וגידולם בפרט, אף אם לתצרוכת עצמית בלבד.
  22. בר"ש 1958/09 עו"ד פלוני נ'הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. ביהמ”ש העליון קבע שתי הלכות חשובות: (א) רשות ערעור לביהמ”ש העליון כערכאה רביעית תינתן במקרים נדירים שבנדירים. תיושם מהדורה מחמירה של הלכת "חניון חיפה נ' מצת אור", (ב) אין אפשרות להגיש ערעור שכנגד בהליך משמעתי כמו בהליכים אזרחיים. לכן, כל הרוצה לערער על פס”ד משמעתי, עליו לעשות כן באופן עצמאי תוך המועד ולא להמתין ולראות אם הצד שכנגד ערער.
  23. עמל"ע (י-ם) 7036/09 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. ביהמ”ש קובע כי אין זכות קיזוז שכ”ט מפיקדונות ללא הסכמה מפורשת של הלקוח. קיזוז ללא הסכמה מהווה עבירה של עיכוב פיקדונות שלא כדין.
  24. על"ע 1209/06 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. פס”ד הקובע כי חזרת המתלונן מתלונתו אינה מחייבת את הקובל (אז הוועד המחוזי וכיום ועדת האתיקה), לחזור בו מההליכים המשמעתיים שנקט.
  25. על"ע 3461/06 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. נפסק כי זלזול בלקוח, מצגי שווא בפניו והתעלמות מצרכיו, עלולים להיות חמורים לא פחות מעבירה של שליחת יד בפיקדונות.
  26. על"ע 9563/06 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. בגין ניהול בתי בושת וחיים על רווחי זונה, החליט ביהמ”ש העליון להוציא את עוה"ד מלשכת עוה”ד, למרות שהעבירות נמשכו רק שלושה חודשים והן לא נעברו במסגרת עיסוק במקצוע עריכת הדין. התקבל ערעור הלשכה על החלטות בתי הדין (המחוזי והארצי) על גזר דינם – עשר שנות השעיה.
  27. על"ע 5674/08 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. ביהמ”ש קבע מה הן עבירות דומות לצורך הפעלת ענישה מותנית קודמת.
  28. על"ע 3201/06 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. ביהמ”ש קבע עקרונות מנחים להשעייתו הזמנית של עו"ד שהורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וערעור על הרשעתו הפלילית היה עדיין תלוי ועומד. כמו כן קבע ביהמ”ש העליון עקרונות מנחים בשאלה: מתי ניתן להסתפק בהשעיה חלקית ומתי ראוי להשעות השעיה מלאה.
  29. בג"ץ 7794/08 עו"ד פלונית נ' ביה”ד המשמעתי הארצי. ביהמ”ש העליון קבע כי למען יעילות הדיון ראוי לאחד את הדיון במספר ערעורים המתייחסים לאותו נאשם.
  30. על"ע 5145/07 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. ביהמ”ש העליון קבע עקרונות מנחים להשעייתו הזמנית של עו"ד נגדו הוגש כתב אישום פלילי בעבירות שיש בהן משום קלון. בעיקר ראוי להשעות כאשר מדובר בעבירות הפוגעות באושיות המקצוע עריכת הדין.
  31. על"ע 5499/08 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלונית. כאשר עו"ד מורשע בעבירות שיש בהן כדי להפעיל עונש מותנה קודם, חייב ביה”ד להפעיל את העונש המותנה ואין לו כל שיקול דעת שלא להפעילו.
  32. על"ע 6299/05 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. ביהמ”ש קבע חומרת עבירות מס שעבר עו"ד.
  33. על"ע 1341/08 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. נקבע בפסה”ד כי טענות להיעדר סמכות מקומית אינן ראויות לדיון בערכאה שלישית. ביהמ”ש הביע דעתו כי אין מניעה במקרה של שימוש בלשון לא ראויה בערעור, שלא להיזקק לערעור ולדחותו (במקרה זה, לפנים משורת הדין, נדון ערעורו של עוה"ד לגופו).
  34. על"ע 2383/07 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. עוה"ד הורשע בעבירות של התבטאויות לא ראויות וסקסיסטיות. הוא הורשע למרות שההתבטאויות בוטאו כתגובה להטרדתו של עוה"ד ע”י המתלוננת.
  35. על"ע 6398/06 עו"ד פלוני נ' ועד מחוז ת”א. נקבע בפסה”ד: א. טענת פסלות חבר בי”ד יש לטעון בהזדמנות הראשונה. ב. העובדה שחבר בי”ד דן את הנאשם גם בתיקים קודמים אינה מהווה עילה לפסלותו. ג. ראיות בערעור ניתן לקבל אם המבקש הראה שלא ניתן היה, מסיבה סבירה, להביא את הראיות בערכאה הראשונה.
  36. על"ע 9638/05 עו"ד פלונית נ' לשכת עוה”ד. ביהמ”ש העליון אישר הוצאת המערערת מהלשכה בגין עבירות חמורות של ניהול רשת אימוצים בלתי חוקית ובמסגרת זו עברה המערערת גם עבירות זיוף ומרמה. העונש החמור נגזר למרות נסיבותיה האישיות הקשות של המערערת.
  37. על"ע 7741/05 עו"ד פלוני נ' ועד מחוז ת”א. העובדה שחבר בי”ד כבר שפט את הנאשם בתיקים קודמים אינה מהווה עילה לפסלותו.
  38. על"ע (י-ם) 7002/09 עו"ד פלוני נ' ועד מחוז ת”א. עו"ד הורשע בהגשת תצהיר אי אמת כאשר טען כי זוכה מעבירה פלילית בעוד שהוא הורשע בה אך הרשעתו נמחקה במסגרת חנינה.
  39. על"ע (י-ם) 7018/09 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. נקבע בפסה”ד שביה”ד אינו מוסמך לגזור עונש הוצאה מהלשכה (או השעיה) בתוקף רטרואקטיבי דהיינו, העונש לא יכול לחול לפני מועד גזר הדין (למעט במקרים שבהם עוה"ד היה מושעה זמנית ואז תחילת מועד ריצוי עונש תימנה ממועד תחילת ההשעיה הזמנית).
  40. על"ע (י-ם) 4/08 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. לא ניתן לטעון בביהמ”ש המחוזי, היעדר סמכות מקומית לביה”ד המחוזי, כאשר הטענה לא נטענה בערעור בביה”ד הארצי. עוד נקבע כי פס”ד שניתן בהרכב חסר סמכות מקומית לא יבוטל נוכח "תורת הבטלות היחסית".
  41. עמל"ע 46870-06-11 עו"ד פלונית נ' ועדת האתיקה המחוזית תל-אביב. הוצאה מהלשכה היא העונש הראוי בדרך כלל על עבירה של שליחת יד בפיקדון, אפילו אם סכום הגזילה הוא נמוך.
  42. עמל"ע (י-ם) 11/08 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. ביהמ”ש גזר עונש של הוצאה מהלשכה על עברה של שליחת יד בפיקדון.
  43. על"ע 4045/98 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. אי מתן הזדמנות לעוה"ד להגיב על התלונה הינו פגם בהליכי בדיקת התלונה ע”י ועדת האתיקה. עם זאת, כאשר ניתנה לעוה"ד הזדמנות להעלות הגנתו בביה”ד, לא נגרם לו עיוות דין ולכן הרשעתו תישאר על כנה.
  44. על"ע 3227/02 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. עו"ד שכתב בכותרת בקשת דחייה כי היא "בהסכמה" מבלי שקיבל את הסכמת הצד שכנגד, הורשע, למרות טענתו כי, מגוף הבקשה עולה כי לא הייתה הסכמה ומדובר בטעות שטעה בכתיבת הכותרת.
  45. על"ע 3176/99 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. נקבע כי המועד להגשת ערעור מתחיל ממועד המצאת העתק פסה”ד למערער ולא ממועד הקראת פסה”ד.
  46. על"ע 2696/99 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. במקום עונש של עשר שנות השעיה על תנאי, גזר ביהמ”ש העליון עונש של עשר שנות השעיה בפועל על עד המדינה בפרשת תת אלוף רמי דותן.
  47. בג"ץ 1803/91 עו"ד פלוני נ' ביה”ד המשמעתי. בדין המשמעתי אין זכות ערעור נפרדת על דחיית טענת פסלות. ניתן לערער על דחיית טענת הפסלות במסגרת הערעור על פסה”ד ולאחר שהדיון הסתיים בערכאה בה התבקשה הפסלות.
  48. על"ע 9/88 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. הצהרת אי אמת בפני רוכש נכס כי לנכס ניתן היתר בנייה היא עבירת משמעת חמורה ולפיכך, גזר הדין הוחמר מאזהרה לששה חודשי השעיה בפועל.
  49. על"ע 8283/99 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. התקבל חלקית ערעור הלשכה ועונש ההשעיה בפועל הוחמר והוארך לחמש שנים. העונש נגזר בגין הרשעה בפלילים בעבירות: שש עבירות של איומים, שתי עבירות של תקיפה, עבירת תקיפה הגורמת לחבלה של ממש וניסיון לביצוע מעשה מגונה.
  50. על"ע 1577/92 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. התקבל ערעור הלשכה ונגזרו שש שנות השעיה בפועל בגין העבירות: דיווח כוזב על הגשת תביעת מזונות וזיוף תצהיר וייפוי כוח.
  51. בג"ץ 2474/96 עו"ד פלוני נ' לשכת עוה”ד. אי התערבות בג"ץ בשיקולי הקובל (אז הוועד המחוזי וכיום ועדת האתיקה) בהחלטה לגנוז תלונה.
  52. על"ע6692/94 עו"ד פלוני נ' ועד מחוז ת”א. הרשעה בלשון איום כאשר לשון האיום מרומזת.
  53. בג"ץ 1934/01 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה. אי התערבות בשיקולי הלשכה לגנוז תלונה.
  54. על"ע 4600/00 עו"ד פלוני נ' ועד מחוז ת”א. לשם הארכת מועד להגשת ערעור בביה”ד הארצי יש צורך בטעם מיוחד.
  55. על"ע 206/04 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. הרשעת עו"ד בעבירות: (א) העלאת טענת אי אמת במסגרת בקשה לראש ההוצל”פ – שהצד שכנגד השאיר את הבקשה לשיקול דעת, (ב) אי המצאת העתקי כתבי בי דין לבא כוח הצד שכנגד למרות שהתבקש לעשות כן.
  56. על"ע 11221/94 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. נפסק כי ראוי שערכאת ערעור תדון במאוחד בכל התיקים שבפניה בעניינו של אותו עו"ד.
  57. בג"ץ 9255/04 עו"ד פלונית נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. נפסק כי אין מקום להתערבות בג"ץ בשיקולי הוועד המחוזי אם לנקוט בהליכים משמעתיים או לגנוז תלונה.
  58. על"ע 11571/04 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. נפסק כי ראוי שערכאת ערעור תדון במאוחד בכל התיקים שבפניה בעניינו של אותו עו"ד.
  59. בג"ץ 2128/05 עו"ד פלוני נ' הוועד המרכזי של לשכת עוה”ד. נדחתה עתירתו של עוה"ד להעבירו ממחוז ת”א למחוז חיפה. נקבע כי נושא זה עצמו עלה לדיון בביה”ד המשמעתי ואין מקום להתערבות בג"ץ. לעותר זכות ערעור על פסה”ד של ביה”ד המשמעתי.
  60. על"ע 7423/07 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. נפסק כי, בכפוף לנסיבות המקרה, עו"ד שאינו ממלא פס”ד המחייבו בתשלום כסף, עלול להימצא כמי שעבר על כללי האתיקה.
  61. על"ע 4498/95 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. נפסק: (א) משיכת שיקים ללא כיסוי גם שלא במסגרת העיסוק במקצוע עריכת הדין, מהווה עבירת משמעת, (ב) אי תשלום חוב אזרחי עפ”י פס”ד יכול להוות עבירה והכול תלוי בנסיבות.
  62. על"ע 2758/97 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. נפסק כי: א. כאשר עו"ד עובר עבירות קלון, משקלן של נסיבותיו האישיות, לעניין העונש, הוא קטן. ב. מתן משקל קטן לזמן הרב שחלף נוכח חומרת העבירות. ג. עוה"ד הוחזר לרצות ארבע שנות השעיה נוספות לאחר שסיים לרצות את שנת ההשעייה שנגזרה ע”י בתי הדין ולאחר שעוה"ד כבר שב לעסוק במקצוע.
  63. על"ע 4779/90 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. בעקבות הרשעות משמעתיות מרובות יושמה במקרה זה הדוקטרינה: "הכמות הופכת לאיכות" ועוה"ד הוצא מהלשכה.
  64. בש"פ 6036/98 עו"ד פלוני נ' עו"ד פלוני, אב ביה”ד. נדחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על דחיית טענת פסלות שהעלה העותר. נקבע כי אין זכות ערעור נפרדת על דחיית טענת פסלות ולנאשם אפשרות לערער על דחיית טענתו במסגרת הערעור על פסה”ד.
  65. על"ע 3606/94 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. גזר דין של ששה חודשי השעיה בפועל נגזר על עו"ד שעיכב פיקדונות שלא כדין למשך חמישה חודשים ולא החזיקם בחשבון פיקדונות.
  66. על"ע 3866/95 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. נדחה ערעור עו"ד על גזר דינו – שלוש שנות השעיה בפועל, בגין הרשעתו הפלילית בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בפרשת בנק צפון אמריקה.
  67. על"ע 6921/03 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. נפסק כי ראוי שערכאת ערעור תדון במאוחד בכל התיקים הנמצאים בפניה בעניינו של אותו עו"ד,.
  68. על"ע 2330/01 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. ביהמ”ש קיבל את ערעור הלשכה וגזר חמש שנות השעיה בפועל בגין עבירות של אי טיפול בענייני הלקוח בדיווח על הסכם מכר דירה וזיוף הסכם חדש מתאריך מאוחר יותר.
  69. על"ע 2388/00 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. אושרה הרשעת עו"ד בהפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, כאשר לא התייצב בשם הלקוח לדיונים בביהמ”ש לתעבורה.
  70. על"ע 1264/03 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. אושרה הרשעת עו"ד בפנייה לעדה של הצד שכנגד בניסיון להחתימה על גרסה סותרת לגרסתה הקודמת.
  71. בג"ץ 6054/04 פלוני נ' ועד מחוז ת”א. נדחתה עתירה של מתלונן על גניזת תלונתו. ביהמ”ש פסק בדבר מידת התערבותו בשיקולי הקובל.
  72. על"ע 9012/05 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. התקבל ערעור הלשכה על התערבות ביה”ד הארצי לקולא בעונשו של עוה"ד שהורשע בעבירות של שליחת יד בפיקדונות.
  73. על"ע 1631/06 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני. נפסק כי קיזוז שכ”ט מפיקדון ללא הודעה ללקוח וללא הסכמתו מהווה שליחת יד בפיקדון.
  74. בג"ץ 6744/06 עו"ד פלוני נ' ועד מחוז ת”א. נדחתה עתירה כנגד החלטת הוועד המחוזי לנקוט נגד עוה"ד בהליכים משמעתיים. נקבע כי הערכאה הנכונה להגשת העתירה היא ביהמ”ש לעניינים מנהליים.
  75. על"ע 9693/01 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלונית. זיכוי המשיבה בוטל והדיון הוחזר לביה”ד המחוזי. נפסק כי לא היה מקום לזכותה כאשר העדה המתלוננת לא התייצבה. נקבע כי האחריות לזימון עדים היא על ביה”ד. לכן אין לייחס מחדל לקובל.
  76. על"ע 10127/07 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד. נפסק כי ייצוג לקוח נגד עיזבונו של לקוח לשעבר באותו עניין הוא אסור בגין ניגוד עניינים ויש לראות בעיזבון כלקוח לשעבר.
  77. עת"מ (ת"א) 2392/06 עו"ד פלוני נ' לשכת עוה”ד בישראל. נקבע כי אין לפנות בעתירה מנהלית בטענה שהיה מקום לזקוף השעיתו הזמנית על חשבון העונש שנגזר עליו, כאשר על נושא זה ניתן היה לערער במסגרת ערעור על פסה”ד המשעה ואמנם העותר גם ערער.
  78. בג"ץ 4158/92 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' יושב ראש ביה”ד המשמעתי הארצי, פ"ד מט(5) 592. ביהמ”ש העליון פסק כי אין מניעה שביה”ד במחוז מסוים ידון בעניינו של נאשם שהוא חבר ועד מחוזי באותו מחוז.
  79. בג"ץ 4519/93 עו"ד פלוני נ' לשכת עוה”ד – ועד מחוז ת”א, פ"ד מט(5) 646. ביהמ”ש העליון פסק כי אין כל מניעה שוועד מחוז יבדוק תלונה ויחליט על פיה לנקוט בהליכים משמעתיים, גם אם הנילון הינו חבר בוועד המחוזי עצמו.
  80. על"ע 6839/93 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני, פ"ד מט(5) 649. ביהמ”ש העליון אישר הרשעת עוה"ד בעבירות הבאות: א. הכפשת המתלונן, שהיה בא כוח הצד שכנגד לו בהליכים אזרחיים. ההכפשה – טענה שהצד שכנגד מנצל לרעה את מעמדו כיו"ר ביה”ד המשמעתי. ב. הוגשה בקשת דחייה בטענה שבעת הגשתה הייתה בלתי נכונה, שכן, מועד דיון במשפט אחר, שנטען בבקשת עוה"ד כי קבוע לו באותו מועד, נדחה. ביהמ”ש קבע כי בעת שהמשפט האחר נדחה, היה על עוה"ד לעדכן את ביהמ”ש אליו הוגשה בקשת הדחייה בדבר השינוי בעובדות שנטענו על ידיו.
  81. על"ע 6039/93 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני, פ"ד מט(5) 733. ביהמ”ש אישר הרשעת עוה"ד בעבירות של התבטאויות לא ראויות כלפי הצד שכנגד למרשו. הוא טען בכתב טענות כי אשת מרשו, הצד שכנגד, נוהגת לעשות מעשים לא ראויים מבחינה מינית. לסיוע לטענתו הזכיר עוה"ד את מוצאה כאילו מוצאה תומך בנטיותיה המיניות. ביהמ”ש לא ראה להקנות לעוה"ד הגנה עפ”י טענתו שהדברים נכתבו לבקשת לקוחו ומפיו.
  82. על"ע 663/90 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד, פ"ד מז(3) 397. ברוב דעות קבע ביהמ”ש העליון כי אין אפשרות לזכות נאשם שזוכה ולחייב את הקובל, הוועד המחוזי, בהוצאות, בהיעדר הוראת חוק מפורשת המסמיכה את ביה”ד לפסוק הוצאות. ביהמ”ש קבע כי ניתן לחייב בהוצאות מכוח סמכות טבועה רק בהליכים אזרחיים או מינהליים. בהליכים פליליים או משמעתיים, יש צורך בהוראת חוק מסמיכה.

לאחר שניתן פס”ד זה, תוקן חוק לשכת עוה”ד והוסף סעיף 69(א)(5א) המסמיך את בתי הדין לחייב בהוצאות גם את הקובל.

  1. על"ע 14/83 הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד נ' עו"ד פלוני, פ"ד לח(2) 207. ביהמ”ש העליון, בקבלו את הערעור, קבע: (א) יש לפרש את הדין המשמעתי בהשראת הדין הפלילי. לכן אין חובה להגיש עיקרי טיעון בערעורי לשכת עוה”ד, (ב) אי קיום חובת הקובל, אז הוועד המחוזי וכיום ועדת האתיקה, להחליט בתלונה תוך 90 יום ממועד קבלת תגובת עוה"ד הנילון, אינה מקנה זכויות לנילון. המועד הנ"ל נקבע בסעיף 3א לכללי לשכת עוה”ד (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשכ"ב-1962. הוא נועד לקבוע זמן סביר לטיפול בתלונה. על המתלונן להמתין בסבלנות עד תום מועד זה ואם הקובל לא יעמוד במועד, יכול המתלונן לנקוט בצעדים כמו הגשת עתירה נגד הקובל.

 

פסקי דין מתחומים שאינם קשורים לאתיקה מקצועית או לדין המשמעתי

  1. בש"א (שלום ת"א) 171081/07 עו"ד פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה. דחיית בקשה לפטור מאגרה בתביעה נגד נתבעים כולל הלשכה, כאשר נקבע כי אין לתביעה עילה וסיכויים.
  2. רע"א 5381/91 חוגלה נ' אריאל, פ"ד מו(3) 378. ביהמ”ש העליון קבע כי בעל דין אינו יכול להימנע מלהשיב על שאלון בהליך אזרחי, בטענה כללית לחיסיון מפני הפללה עצמית. ניתן לטעון לחיסיון מפני הפללה עצמית בהתייחס לכל שאלה ושאלה. לא תהיה חובה לענות על שאלה שלגביה תיטען טענת החיסיון.

בצורך לטעון טענת חיסיון מפני הפללה עצמית לגבי כל שאלה יש ללמד את ביהמ”ש כי בתשובה לשאלה יש משום הפללת בעל הדין ולתת לכך משקל ראייתי.

  1. ע"א 10770/06 ניצולת הקרטל נ' מדינת ישראל. נדחה ערעור על מחיקת תביעה לאחר שהאגרה לא שולמה למרות ארכות שניתנו. המערערת ביקשה פטור מתשלום אגרה, בקשה שנדחתה. לא נגרם כל עיוות דין למערערת כאשר התביעה נמחקה בטרם חלפה הארכה האחרונה שניתנה לה לשלם את האגרה. המערערת ממילא לא התכוונה לשלם את האגרה.
  2. ע"ר 7912-08-10 עו"ד פלוני נ' פלוני. נדחו ערעורי עוה"ד על חיובו בהוצאות בגין אי צירוף היועמ"ש כמשיב בערעורו על אי מתן פטור מאגרה. כן נדחה ערעור על אי מתן פטור מאגרה בערעור.
  3. ע"א (ת"א) 1209-09 עו"ד פלוני נ' פלוני ואח'. נדחה ערעור המערער על פס”ד של בימ”ש השלום שמחק את ערעורו על החלטת רשם. נקבע כי היה צורך בבקשת רשות ערעור ולא בערעור.
  4. ה"פ (שלום י-ם) 5671/99 שרגרף בע"מ נ' החברה הממשלית לתיירות. נדחתה בקשה לצו מניעה כנגד תוצאות מכרז לעבודות שילוט.

סגור לתגובות.