חובה זו, אם היא קיימת, מקורה בסעיף 26 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן – כללי האתיקה):
"26. יחסי חברים (תיקון: תשס"ה)
בכל ענין מקצועי יגלה עורך דין יחס חברי כלפי חברו למקצוע ולא ימנע ממנו כל הקלה שאין בה כדי לפגוע בענינו של לקוח, ובכלל זה יסכים לבקשה לשינוי מועד כאשר חברו נקרא לשירות מילואים פעיל, מצוי בחופשת לידה או בחופשה הנובעת משמירת הריון, חלה או שרוי באבל; לענין זה,
"פגיעה בענינו של לקוח" – פגיעה משמעותית שיש בה כדי לגרום ללקוח נזק של ממש.
"חופשת לידה"-
לגבי עורכת דין – חופשת לידה לפי סעיף 6 לחוק עבודת נשים , התשי"ד 1954 (להלן – חוק עבודת נשים), חופשת אימוץ או חופשה להורה מיועד לפי העניין , כמשמעותן בחוק עבודת נשים; ואם היא עורכת דין עצמאית – תקופה שבה היתה זכאית לחופשה כאמור אם היתה עובדת שכירה; לגבי עורך דין – חופשת לידה לפי סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, חופשת אימוץ או חופשה להורה מיועד , לפי הענין, כמשמעותן בחוק עבודת נשים; ואם הוא עורך דין עצמאי – תקופה שבה הוא זכאי לדמי לידה לפי סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] , התשנ"ה 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי); "שמירת הריון" – כהגדרתה בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי."
בתיקון מתשס"ה הוספו לדוגמאות של המקרים בהם יש להיעתר לבקשת דחייה: חופשת הלידה או חופשה הנובעת משמירת הריון על כל היבטיהם כמוגדר בסעיף.
קיימת כאן התנגשות בין חובות: החובה כלפי הלקוח לעומת החובה כלפי חבר למקצוע.
התנגשות חובות קיימת לא רק כאן: החובה ללקוח מול החובה לבית המשפט, החובה כלפי עורך הדין עצמו מול החובה ללקוח וכד'.
דחיית דיון בבית המשפט בגין חופשת לידה יכולה לכלול לא רק התנגשות בין החובה ללקוח לעומת החובה לחבר. גם החובה כלפי בית המשפט. קיימת חובה כלפי בית המשפט לסייע בסיום ההליכים תוך זמן סביר.
רשימת המקרים המפורטים בסעיף 26 לכללי האתיקה אינה סגורה. ראו בדא 94 / 35 לשכת עורכי הדין בישראל – ועד מחוז ירושלים נ' פלוני נו 36, עמוד 39:
"מחד גיסא, אם אמנם מקוימת ההנחה שהסייג של פגיעה בעניינו של הלקוח חל אף במקרים המצוינים בסיפא – מה ראה הכתוב לציינם ? והרי לכולי עלמא הם באים בגדר "לא ימנע ממנו כל הקלה". זאת אף זאת. אם אכן היתה זו הכוונה וראה המנסח לנכון להדגיש מקרים מובהקים שלגביהם יש להסכים קטיגורית בכפוף לסייג – מדוע לא בא הסייג לאחר המילים שאז היה הכלל מורה כך : '…לא ימנע ממנו כל הקלה ובכלל זה יסכים לבקשה לשינוי מועד כאשר נקרא חברו לשירות מילואים, חלה או שרוי באבל והכל כלל שאין בהקלה כדי לפגוע בענינו של הלקוח..' "
במחוז תל אביב הורשע עורך דין בגין סירובו לדחייה כאשר הנימוק היה מחלת הילד של עורכת הדין.
דוגמאות למקרים בהם מותר להתנגד: בקשה לדחות דיון דחוף למזונות זמניים, ביטול עיכוב יציאה מן הארץ, סעד זמני דחוף אחר, צורך לשמוע בדחיפות עדות של עד העומד לעזוב את הארץ, מצוקה כלכלית של הלקוח שדחייה בקבלת הסעד תפגע בו קשות.
במקרים כאלה על עו"ד שנבצר ממנו להופיע צריך לדאוג למצוא סידור ראוי לייצוג לקוחו על ידי אחר. שאלה היא: אם מבקש הדחייה לא יעשה כן ולא ידאג לממלא מקום, האם יפעל כדין?
אסור להתנגד רק בגלל שמבקש הדחייה התנגד לדחייה לבקשת הצד שכנגד קודם לכן. אין לנהל "חשבון עובר ושב" עם עורך הדין של הצד השני. אין לשקול שיקולי נקמה ולימוד לקח. יש להתייחס למקרה לפי סעיף 26 לכללי האתיקה.
יש לתת את ההסכמה לדחייה במקרים המתאימים אפילו הלקוח מתנגד. הסכם הייצוג בין עורך דין ללקוחו כפוף וכולל תניה מכללא ולפיה הייצוג והשירות של עורך הדין יהיה בהתאם לכללי האתיקה.