המותר והאסור בפרסום

רקע היסטורי

בעבר, כאשר היו בתוקף הכלללים מ-1966 (כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשכ"ו-1966), האיסור לעשיית פרסומת היה מוחלט. אסור היה לציין ליד השם את התואר עו"ד. כאשר עו"ד כתב למשל מאמר מקצועי או אחר בעיתון, היה מציין ליד שמו: "משפטן".

אחר כך בוטל האיסור והותר השימוש בתואר עורך דין.

בכללים מ-1986 (כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986), בוטלו כללים 15 ו-16 לכללים מ-1966, אך עדיין היה בתוקף האיסור הכללי בסעיף 55 לחוק.

הפסיקה מיתנה את האיסור בפסה"ד על"ע 13/86 עו"ד דרור חטר ישי נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א, פ"ד מא(4) 838.

נקבע בפרשת חטר ישי שיש לאזן בין חפש הביטוי לבין הצורך לשמור אל כבוד המקצוע. לפיכך, מותר לעו"ד להתראיין בנושא שהוא מעניין וחשוב לציבור (במקרה של חטר ישי היה מדובר בשביתת הדיילים באל על) אפילו שבמסגרת הראיון הוא מופיע כעורך דין. כל עוד הוא מדבר על הנושא ולא על עצמו והדיבור על עצמו הוא משני וטפל לעיקר, אין בכך עברה.

למעשה, בפרשת חטר ישי שונתה ההלכה שנקבעה בעל"ע 4/75 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב, פ"ד ל(2) 197, שם נקבע האיסור להתראיין גם על נושא ציבורי אם יחד עמו יש התייחסות בראיון גם למתראיין עצמו. נקבע שם יסוד נפשי של פזיזות כמספיק להרשעה בעבירה של עשיית פרסומת.

בפסיקה מאוחרת יותר של בית המשפט העליון, הושארה בצריך עיון השאלה: האם ניתן להרשיע בעברת עשיית פרסומת גם על בסיס רשלנות. ביהמ"ש העליון קבע כי מוסדות לשכת עורכי הדין הם שצריכים לקבוע מדיניות משפטית בעניין היסוד הנפשי הדרוש להרשעה בעברה של עשיית פרסומת. ראו לעניין זה המאמר – "הדין המשמעתי של עורכי הדין" המפורסם באתר זה.

הפרסומת האסורה היא זו שיש בה לדעת המחוקק כדי לפגוע בכבוד המקצוע עריכת הדין.

בשנת התש"ס תוקן סעיף 55 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן – חוק לשכת עוה"ד) באופן שנותר האיסור לעשיית פרסומת, למעט פרסומת שתותר בכללים. לאחר התיקון לחוק, הותקנו הכללים, כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) התשס"א-2001 (להלן – הכללים).

לפי נוסח סעיף 55 לחוק לשכת עוה"ד, כל פרסומת שלא הותרה בכללים היא אסורה.

לפי הכללים:

1. עורך דין רשאי לציין את תוארו "עורך דין" הן בעל פה והן בכתב. לפיכך, בכל מקום בו עורך דין מפרסם את שמו, הוא רשאי לעשות כן בלווית התואר עורך דין (סעיף 1 לכללים). עם זאת, אין להשתמש בתואר באופן מטעה כך שהקורא יחשוב שמי ששמו מצוין בלווית התואר, פועל במקרה נתון כעורך דין כאשר אין הדבר כך (אתיקה מקצועית 24 את 55/06) (כך עולה גם מההלכה שנקבעה בבג"ץ 4000/93 אלרואי קנבל, עו"ד נ' לשכת עורכי הדין (לא פורסם)

2. החובה לציין את התואר עורך דין

   1. בנייר המכתבים של עורך הדין (סעיף 2(א)(1) לכללים).

   2. כאשר מוטלת על עורך הדין חובה לעשות כן לפי הדין (סעיף 2(א)(2) לכללים). דוגמאות: תקנה 10 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – התקסד"א), מען עורך דין להמצאת כתבי בי דין כאשר התובע מיוצג. לגבי נתבע, תקנה 50(2) לתקסד"א, סעיף 91 לחוק לשכת עוה"ד בדבר אישור חתימה על ידי עורך דין על ייפויי כוח, אישור תצהיר וכד'.

   3. על כל מסמך שבו מופיע שמו והוא קשור לעבודתו המקצועית: אפילו הסכמים וודאי כתבי טענות (תקנה 2(ב) לתקסד"א ).

3. החובה לציין מס' רשיון: על תצהיר, על מסמך ראשון המוגש על ידי עורך הדין לביהמ"ש וכל מסמך אחר הכולל אישור או אימות על ידי עורך דין (כלל 2(ג) ).

בנוגע לעשיית פרסומת, הכללים מתייחסים לשני היבטים:

1. המסגרת שבה מותר לעשות פרסומת.

2. תוכן ואופן הפרסומת.

המסגרת (כלל 3(א) ): בעיתונות כתובה במדורים מיוחדים לכך (במדור המיוחד לשם מניעת פרסומת מעורבת עם פרסומות של מי שאינם עורכי דין – וועדת הייעוץ 8.11.02), במגזינים וכתבי עת, במדריכי טלפון, בספרי מען, במדריכים מקצועיים מסוווגים, באינטרנט, בשלט, בנייר המכתבים המשרדי ובכל מסמך היוצא ממשרדו (זה כולל גם כרטיס ביקור– וועדת הייעוץ 8.11.02). עיתון כולל מקומון (וועדת הייעוץ 8.11.02). שאלה שהתעוררה בפסיקה היא: מהו ספר לעומת כתב עת? בבד"מ 9/02 ובד"א 115/02 הוועד המחוזי נ' פלונית, התעוררה שאלה של אבחנה בין ספר לכתב עת כאשר הספר המשפטי מתעדכן ויוצאות מפעם לפעם מהדורות חדשות. נקבע שספר לימוד חוקי תנועה שנועד לחלוקה ללומדים בקורסים של משרד התחבורה הוא ספר ולא כתב עת, למרות מהדורותיו הרבות.

התוכן (כלל 3(ב) ):

הפרסומת המותרת יכולה לכלול: שם, תואר עו"ד, תואר נוטריון, תארים אקדמאיים, הכשרה כמגשר, תואר אחר שהדין מסדיר את השימוש בו וזה כולל גם תוארים לאו דווקא בקשר למקצוע עריכת הדין או בקשר להשכלה משפטית (פס"ד בפרשת אלרואי קנבל) למשל: רופא, פסיכולוג, מהנדס, "רישיון לסוכן ביטוח מומחה" (הנחית ועדת הפרסות מ-11.11.03) וכד' (אם התואר אינו במשפטים, יש לציין באיזה תחום התואר (הנחיית ועדת הפרסומת מ-7.12.04) ), כשירות לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, כל הפרטים הנ"ל גם על עורכי דין העובדים במשרדו, כל דרכי ההתקשרות עם המשרד, פרטי שותפים שנפטרו או פרשו לגמלאות., תחומי עיסוק, שעות קבלת קהל, השפות שעוה"ד דובר ומועד הסמכתו כעורך דין

תכנים פרטניים בפרסומת (כלל 3(ג) ):

באינטרנט ובמדריכים מקצועיים מותר לכלול גם: ספרים, מאמרים ועבודות מחקר בתחום המשפט, משרות הוראה, תפקידים וחברות בלשכת עוה"ד או בארגונים משפטים בארץ או בחו"ל (כתוב "או" אך לדעתי מותר גם בארץ וגם בחו"ל), כל תפקיד שעורך הדין ממלא או מילא בעבר לרבות משרה ציבורית, שירות צבאי בתחום המשפטי, ולמעט: תפקידים שיפוטיים או מעין שיפוטיים או חברות בווועדות בחירה לתפקידים שיפוטיים או מעין שיפוטיים, כל עוד הוא ממלא את התפקידים

הגבלות והיתרים פרטניים לפי כלל 3(ד):

פרסומת בעיתונים, כתבי עת ומגזינים, מדריכי טלפון וספרי מען תהיה רק עד לשטח של שמינית עמוד ותכלול רק מה שמותר לפי כלל 3(ב), אותיות בצבע אחד ופרסומת אחת בלבד בכל גיליון.

פרסומת פרטנית באינטרנט לפי כלל 3(ה):

אסור מלל קולי, מותר איורים וגרפים שאינם פוגעים בכבוד המקצוע, פרסום תמונת עורך הדין אך לא של לקוחותיו או עובדי משרדו שאינם עורכי דין, מותר קישורים רק לעורכי דין אחרים, לארגוני עורכי דין או אתרים מקצועיים משפטיים בלבד, אסור פסי פרסומת של אחרים ואסור פרסום אצל אחרים באמצעות פסי פרסומת (banner). ועדת הפרסומת התירה לכלול באתר של עורך הדין "קישור ממומן".

כלל 3(ו): פרט לאמור לעיל בנוגע לאינטרנט, אסור לכלול איורים או תמונות

כלל 3(ז): חובה לשמור שלוש שנים כל פרסומת וכל עותק של פרסום ולרבות רישום מועדים ומקומות הפרסום, הכול מיום תום הפרסום. יש להמציא אותם ללשכה לפי דרישה. החיוב הנ"ל הוא לשם פיקוח, הנחייה ונקיטת הליכים משמעתיים אם הפרסומת אסורה.

כלל 3(ח): הקים ועדת ייעוץ לענייני פרסומת שסמכותה לדון בבקשת עורך הדין מראש להנחותו אם הפרסומת שהוא מתעתד לפרסם עומדת בכללים.

כלל 4: עורך דין שכיר ישתמש בנייר מכתבים של מעסיקו (למעט עיסוקו גם כעצמאי). עובד של מעסיק שאינו עורך דין, ישתמש בנייר המכתבים של מעסיקו ועליו יצוין " הלשכה המשפטית" או ציון דומה.

כלל 5: לפניית לקוחות או אחרים הפונים לקבל מידע על עורך הדין מותר לתת פרטים עובדתיים ללא דברי שבח עצמיים. מותר שהפרטים יהיו במשרד על כרטיס לכל דורש (ועדת הייעוץ 8.11.02).

חלק מההנחיות בכללים ברורות יותר וחלק פחות. לפיכך התפתחה "תורה שבעל פה" במסגרת הנחיות וועדת הייעוץ לענייני פרסומת לפי כלל 3(ח) או וועדות האתיקה. נפרט הנחיות כאלה (כאשר מדובר בהנחיות של ועדת הייעוץ לענייני פרסומת יצוין להלן תאריך הפרסום ב"אתיקה מקצועית"):

1. אפילו מופיעה הכותרת "שירותים משפטיים" או כותרת דומה, אין לפרסם במסגרת עמודי החדשות או הכלכלה של העיתונים אלא במקום המיועד לכך. התכלית שמירה על כבוד המקצוע וייחודו. בבד"מ 111/05 הוועד המחוזי נ' פלוני (לא פורסם) הורשע עורך דין שמודעת הפרסומת שלו הייתה יחידה בעמוד וכדי לנסות להכשירה לפי הכללים, כלל במודעה עצמה בראשה את המילים: "המדור המשפטי". [ראו גם מאמר עו"ד חוה מרצקי באתר הוועד המרכזי של הלשכה (להלן – מרצקי) ].

2. אסור פרסום ברדיו, בטלויזיה, על לוחות מודעות (ראו מרצקי). אין לשלוח מכתבי שידול ולשלוח או לחלק פליירים.

3. אסור לפרסם על שלט קבלני דבר מתן ייעוץ משפטי לפרויקט (מרצקי).

4. אסור לפרסם מודעות פרסומת בעלון שכל כולו פרסומות (מרצקי).

5. אסור להזמין כתבת פרופיל על משרד עורך הדין (מרצקי).

6. אסור להוציא מכתבים בדיוור ישיר (מרצקי).

7. אסור לחלק עטים, שעונים, לוחות שנה ושאר מוצרי פרסום עם פרטי עורך הדין (מרצקי). בין היתר אסור לחלק לוח שנה שחלקו התחתון דפים נתלשים וחלקו העליון פרטי עוה"ד (8.11.02). אסורה פרסומת בספר ברכות (8.11.02).

8. אסור לפרסם בעלון של גוף מסחרי הכולל שמות בתי עסק הנותנים הנחות ללקוחות אותו גוף (מרצקי).

9. הפרטים שהותרו באינטרנט, במדריכים מקצועיים כאמור בכלל 3(ג) אסורים בפרסום בעיתון. למשל אסור לפרסם שעורך הדין היה בעבר תובע משטרתי או קצין משטרה (מרצקי).

10. מותר לשמש יועץ משפטי של אתר אינטרנט שאינו שייך לעורך דין ולקבל ממפעיל האתר שכר טרחה, אך לא מהלקוחות וכן אסור לתת ייעוץ משפטי אם האתר גובה שכר עבור הייעוץ (כלל 11ב) (מרצקי). בסיום התשובות שניתנות רשאי עורך הדין לפרסם את שמו ופרטי ההתקשרות עמו כולל דוא"ל ותחומי עיסוק (11.11.03). אסור לשלם לבעלי האתר כדי שיאפשרו לעורך הדין לענות על שאלות, אסור לו לפרסם משרדו באותו אתר על ידי banner ואסור לו לשלם לבעל האתר לשם המלצה על משרדו (11.11.03)

11. אסור לציין שעורך הדין הינו "מומחה" או "מתמחה" (מרצקי).

12. אסור לציין בפרסומת יועצים של משרד אם אלו אינם עורכי דין או אינם עובדים כעורכי דין במשרד (מרצקי).

13. במסגרת תחומי עיסוק מותר לפרסם "ליטיגציה" אך אסור לפרסם "ליטיגציה בתיקים מסכום מסוים" (מרצקי).

14. אסור לפרסם שמות לקוחות, סוגי לקוחות, עסקאות ותיקים ספציפיים (מרצקי).

15. אסור לציין "ייעוץ ראשוני חינם", "שכר סביר", "נפגעת בתאונת דרכים? מגיע לך הרבה כסף", כל אלה פוגעים בכבוד המקצוע (מרצקי). אסור לפרסם גם: "תשלומים נוחים" (1.11.02).

16. אסור לפרסם מתן הנחות עבור שירותים משפטיים (מרצקי).

17. אין לפרסם איורים, למעט באינטרנט. כך למשל אסור לכלול בנייר המכתבים מאזני צדק או ציור אחר (מרצקי). אין לכלול איורים בכרטיס ביקור (11.11.03).

18. פרסום המאמרים אפשרי בשלושה תנאים (מרצקי):

    1. עוה"ד אינו משלם עבור פרסום המאמר.

    2. עורך הדין אינו מפרסם באותו עיתון בו פורסם המאמר גם מודעת פרסומת. הדבר אסור אפילו ליד המאמר. לא יצוין שם הכותב בלויית תוארו עו"ד (30.1.07).

    3. מותר לציין במאמר את שם עורך הדין ואת עובדת היותו עורך דין אך לא פרטי ההתקשרות עמו ולא את תחומי עיסוקו. (גם ועדת הייעוץ מ-11.11.03). אין לנצל את המאמר לעשיית פרסומת (15.12.05). אין לציין את תאריו במשפטים ובתחומים אחרים (28.3.04).

אסור שהמאמר יתפרסם במסגרת מקום מיועד לפרסומות גם לא בדרך של שאלה ותשובה (11.11.03).

19. שלטים: בכללים אין הגבלה ספציפית. עם זאת אין לעשות במסגרת השלט פרסומת הפוגעת בכבוד המקצוע ולמשל, השלט יכול להיות מואר אך לא בתאורה צבעונית. ניתן לציין על השלט את תחומי העיסוק ( 8.11.02).

20. מותר לערוך יום עיון ללקוחות ולמי שעומד בקשרים עם המשרד. מותר לחלק ביום העיון חוברת או תקליטור הכולל מידע משפטי רלוונטי וכן פרטים על המשרד העונים על כלל 5 (ללא דברי שבח) ( 8.11.02).

21. כאמור, מותר תארים אקדמיים אך אסור לפרסם קורס לימודי תעודה. (8.11.02)

22. אסור לפרסם הסמכת המשרד למערכת ניהול איכות משופרת 9000 ISO International Standard of Business. (8.11.02).

23. מותר לציין על גבי שיק הנושא פרטי עורך הדין גם היותו מוסמך למשפטים LLM. (8.11.02).

24. מותר לציין "עבדתי שנתיים כשכיר בתחום …. וכעת עובד כעו"ד ממונה מטעם לשכת הסיוע המשפטי" (8.11.02).

25. מכתב הודעה על פתיחת סניף, תחומי עיסוק ושירותים משפטיים שעורך הדין נותן, מותר לשלוח רק לעורכי דין אחרים ולרבות יועצים משפטים של חברות אחרות. (8.11.02).

26. מותר לפרסם כתבי טענות שעוה"ד הגיש לביהמ"ש וזאת באתר אינטרנט המספק מידע בנושאי משפט (8.11.02).

27. אסור לפרסם ברדיו על ספר משפטי שכתב עורך הדין (11.11.03).

28. אסור להתפרסם במסגרת פרסום חברת כרטיסי אשראי הכולל פרסום בתי עסק המעניקים הנחות למחזיקים בכרטיס (11.11.03).

29. אסורה חלוקת כרטיסי ברכה לחג לציבור הרחב שאינו בהכרח לקוחות עורך הדין.

30. שימוש בתואר עורך דין בעת הגבלת חברות ייעשה תוך ציון דבר ההגבלה (11.11.03 ופרשת קנבל).

31. אסור לציין על נייר המכתבים של המשרד, פרטי רואי חשבון המשמשים יועצים למשרד כי אינם עורכי דין ואינם עובדים כעורכי דין במשרד (11.11.03).

32. המייצג צד בהתנדבות מטעם ארגון וולונטרי, רשאי להשתמש בנייר המכתבים שלו ולא של הארגון (11.11.03).

33. אסור לציין על שלט "המרכז המשפטי".

34. מותר להעסיק יחצן אך ההגבלות שמוטלות על עורך הדין מוטלות גם על פעילות במסגרת היחצן (17.2.08).

35. אסור לפרסם פרטי התקשרות עם עורך הדין במסגרת אתר הרווחה של עובדי חברה מסחרית (30.1.07).

36. אסור להשתתף ביוזמת עיתון של "עסק נבחר" (30.1.07).

37. אסורה פרסומת על שלט חוצות (למשל מול בית הדין לעבודה) (30.1.07).

38. יש להבדיל בין לינק לבין באנר. לינק מותר כקישור לאתר של עורך דין אחר ובאנר הוא פרסומת אסורה כי הוא פרסומת גלויה (30.1.07). קישור ממומן מותר.

39. אסור לעורך דין להתקשר למוכרי או שוכרי דירות ולהודיע כי הוא מייצג צדדים לעסקאות כאלה. זהו שידול.

40. אסור כרטיס מגנטי (30.1.07). הבעייה איננה החומר ממנו עשוי הכרטיס אלא זה שהוא ייתלה על לוחות מודעות או על מקררים וכד'. עורך דין שהיה שופט תעבורה לשעבר הורשע בגין תליית כרטיסי ביקור על לוח מודעות במוסך.

41. אסורה פנייה לבתי אבות בהצעה לתת שם הרצאות. יש בכך חשש לניסיון לשידול אסור (30.1.07).

42. כאשר עורך דין פועל לא בכהונתו אלא בכהונה אחרת, ירשום קודם כל את תוארו עו"ד, אח"כ את שמו, אח"כ את תפקידו בשמו הוא פונה וידאג שיהיה ברור שהוא אינו פונה כעו"ד (30.1.07).

43. אסורה מודעת "גזור ושמור" המבטיחה הטבה למביא את המודעה. (30.1.07).

44. בתום מאמר שכותב עו"ד הוא רשאי לציין את שמו בלווית התואר עו"ד ונוטריון (30.1.07).

45. אין לצרף תמונת עורך הדין למאמר (30.1.07).

46. אין לציין על נייר המכתבים "פרקליטים" אלא "עורכי דין". אין לציין עורכי דין ברבים אם מדובר בעורך דין אחד (30.1.07).

47. מודעת פרסומת במסגרת עיסוק אחר אינה כפופה לכללי הפרסומת. עם זאת, היא כפופה לכללי עיסוק אחר וכן אסור לציין בה כתובת אתר אינטרנט שלו כעו"ד. (30.1.07).

48. אין לציין בנייר המכתבים את מי שאינו עורך דין ישראלי אפילו אם מדובר במשרד עורכי דין בחו"ל עמו המשרד הישראלי בקשר. אין אפשרות לציין את המשרד בחו"ל כסניף כאשר מדובר במשרד שאינו ישראלי ואינו כולל עורכי דין ישראליים (30.1.07) בעניין זה קיים תיקון לחוק לגבי עורכי דין זרים. המרחיב את המותר.

49. בכרטיס ביקור מותר לציין גם "מגשר" (30.1.07).

50. אסור לפרסם מאמר משפטי על לוח מודעות (30.1.07).

51. אסור לפרסם בלוח פרסום חודשי של בתי עסק אפילו יוקצה שם מקום למדור משפטי (30.1.07).

52. במסגרת פרסומת מותרת, מותר גם לציין מספר טלפון לשיחת חינם (15.12.05).

53. אין לכתוב בתחומי עיסוק: מחלקת תביעות רשלנות רפואית. זהו לא תיאור עיסוק אלא תיאור ארגוני.

54. בכתב עת אין להסכים שיצויין שעורך הדין מוכן ליתן שירותים משפטיים בתחום מסויים (15.12.05).

55. מי שמקבל לקוחות במען שונה ממען משרדו הנמצא למשל בביתו, יציין על נייר המכתבים את המען המיועד לקבל מסמכי בי דין ודברי דואר (15.12.05).

56. עורך דין אינו רשאי להשתמש בסמל הלשכה (15.12.05).

57. אין לציין שעורך הדין מקבל תשלום באמצעות כרטיס אשראי. הדבר לא הותר בכללים (15.12.05).

58. אסור לתת חסות בכל תחום או פרסום בטלביזיה (15.12.05).

59. שלט מותר רק בפתח המשרד או בפתח הבניין בו המשרד (7.12.04).

60. אין לעשות פרסומת ביומן רואי חשבון או מהנדסים (7.12.04).

61. אין לציין במודעת הפרסומת גם פרסומת לתאגיד אחר של עורך הדין (7.12.04).

62. אין לכלול באתר אינטרנט קישור לאתרי לקוחות (7.12.04).

63. אין לפרסם כתבת תדמית יזומה על ידי המשרד במסגרת מדריך מקצועי מסווג (7.12.04).

64. אין לציין על נייר המכתבים, על כרטיס הביקור ובמודעה בעיתונות עובדת היותו של עורך הדין שופט בדימוס.

65. על פרסום בחו"ל חלים הכללים (1.6.04). ראו: בד"א 71/90 פלוני נ' הוועד המחוזי, פדי"מ התשנ"ד 25 ובד"א 13/84 פלוני נ' הוועד המחוזי, פדי"מ ד 126.

66. בניגוד למודעת פרסומת, על נייר המכתבים ועל כרטיס הביקור מותר להדפיס אותיות בצבעים שונים (1.6.04).

67. ביטויים אסורים בפרסומת: שכר סביר, ייעוץ חינם, מבכירי עורכי הדין, פגישה ראשונה ללא תשלום, עורך דין מנוסה, ניהול תיקים במשרד בשיתוף עם מיטב המומחים (1.6.04).

68. מותר להשתמש בין התוארים האחרים גם בתואר דיין כי סעיף 3 לחוק הדיינים מסדיר זאת (1.6.04).

69. במודעה אסור לפרסם שעורך הדין מחזיק ברישיון סוכן ביטוח (1.6.04).

70. על כרטיסי ביקור בשל עיסוק אחר או על נייר מכתבים של עיסוק אחר, מותר להקדים תואר עורך הדין לשם אך להבהיר שהעיסוק הוא לא בתפקיד משפטי (1.6.04).

71. במדור משפטי מותר לפרסם אפילו המודעה היא יחידה (28.3.04).

72. מודעה בעיתון על שינוי מען היא פרסומת לכל דבר והכללים חלים עליה (28.3.04).

73. פרסומת באתר אינטרנט יכולה לכלול שירותי המשרד שיינתנו לפונים באמצעות האתר, את לוגו המשרד ודרכי ההתקשרות. היא לא תכלול בקשה להזמנת שירותי משפטי והזמנת טפסים על ידי הפונים לאתר (28.3.04).

74. לעורכי הדין אסור לתת יד ולהסכים שאתר שאינו של עורכי דין יפנה אליהם לקוחות. אסור לאתר לתת שירות משפטי בתשלום (28.3.04).

75. באתר האינטרנט, במדריכים מקצועיים מסווגים ובמידע בכתב ללקוחות ולאחרים הפונים אליו, מותר לציין חברות בדירקטוריון של חברות ציבוריות, הנהלות של גופים ציבוריים, ועדות בלשכת עוה"ד וכיו"ב (1.11.02).

76. בתחומי עיסוק מותר לכלול גם מתרגם משפטי (1.11.02).

77. אסור לציין באתר האינטרנט של עורך הדין "זיכויים ואזכורים בתקשורת".

בבד"מ 15/00, 83/00, 164/00 ובד"א 85/01 ו-94/01 הוועד המחוזי נ' פלונים, התעוררו שאלות מעניינות בנוגע לטענת תוקף איסור הפרסומת נוכח חוק יסוד חופש העיסוק, וחופש הביטוי. נקבע שתכלית שמירת כבוד המקצוע ומניעת תחרות לא הוגנת, הם אינטרסים ראויים שמצדיקים הגבלת חרויות היסוד הנ"ל.

כן נקבע שאין לתקוף את חוקיות האיסורים בתקיפה עקיפה על ידי הפרתם והתגוננות מפניהם. הדרך לתקוף את האיסורים היא בדרך המלך דהיינו על ידי תיקון החוק או הכללים..