היבטי אתיקה בהסכמי שותפים, חברות עורכי דין, סעיף 59א לחוק לשכת עורכי הדין

נאמר בפקודת השותפויות:

1

הגדרות

. (א) בפקודה זו –

 

"עסק" – כל משלח–יד שמותר לעסוק בו;

"קשרי שותפות" – הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר;

"שותפות" – חבר בני האדם שהתקשרו בקשרי שותפות;

שותפות לפי סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – חוק לשכת עוה"ד) איננה דווקא שותפות לפי הגדרתה בפקודת השותפויות.

סעיף 58 אוסר על שותפות של עורך דין או שיתוף בשכר עם מי שאינו עורך דין.

יש לתת פירוש לסעיף 58 לפי תכליתו:

1. מניעת עקיפת כללי האתיקה על ידי השותף שירצה להגדיל רווחים על חשבון קיום החובות לפי כללי האתיקה, על חשבון אינטרס הלקוח, בדרך של פרסומת ושידול (אסורים) וכו'.

2. מניעה ממי שאינו עורך דין ליתן שירות משפטי.

3. מניעת ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים: השותף ירצה להגדיל רווחים ועורך הדין יהיה חייב במקרה נתון לפי כללי האתיקה לדאוג לטובת הלקוח למרות שהאינטרס הכלכלי שלו או של שותפו יהיה שונה.

ראו גבריאל קלינג, אתיקה בעריכת דין, תשס"א (להלן – קלינג) עמודים 82 ו-83.

התכליות הנ"ל עומדות גם בבסיס המגבלות בניהול עסק עריכת דין במסגרת חברה.

לפיכך, במסגרת הליכים משמעתיים נגד עורכי דין המסייעים לגופים המסיגים את גבול המקצוע, הוגדרה בקובלנות שונות, ההתקשרות בין עורך הדין לגוף גם כשותפות אסורה.

על הצורך להגדיר את ה"שותפות" הגדרה רחבה, אני למדים גם מנוסח סעיף 58:

5

איסור שותפות

(תיקון מס' 5)

תשכ"ח-1967

חוק (מס' 11)
תשל"ח-1978

(תיקון מס' 33) תשס"ט-2009

8. עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו – אם ברוטו ואם נטו – בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו. אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה ושל עורך דין שממנו רכש את עסקו.

 

הצורך בפרשנות רחבה למונח שותפות משתמע גם מהאמור בפסיקה:

1. ת.א. (שלום ת"א) 69832/07 בשא 176917/08 שמילוב נ' בלצן

2. ת.א. (מח' ת"א) 1587/04 טובי נ' דהרי

בעוד שהתארגנות משרדים בדרך של שותפות, רשומה או לא רשומה, הייתה קיימת תמיד, לא ניתן היה להתארגן בדרך של חברה.

האיסור להתארגנות בדרך של חברה התבסס על התכליות:

1. חברה היא התארגנות מסחרית והתארגנות בחברה נראתה כסותרת את האיסור לעסוק במסחר שהיה קיים בסעיף 60 לחוק לשכת עורכי הדין.

2. לא היה מקום, כפי שגם כיום אין מקום, להגביל מחויבות עורכי הדין כלפי אלה שעמם הם באים במגע ובמיוחד כלפי הלקוחות.

לימים, חופש העיסוק "צבר תאוצה" וההתייחסות אליו קיבלה חשיבות המצדיקה גם תיקון חוק לשכת עוה"ד והתרת איסורים שונים קודמים. לפיכך, המחוקק ביטל את האיסורים לעסוק בעיסוקים אחרים בנוסף ובמקביל לעיסוק במקצוע עריכת הדין, אך זאת במגבלות שונות.

בין היתר, איפשר המחוקק לעורכי הדין להתארגן במסגרת חברת עורכי דין:

5

סייגים לעיסוק בחברת עורכי–דין

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

9א. (א) עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת עורכי דין אלא אם נתקיימו אלה:

 

(

(תיקון מס' 33) תשס"ט-2009

1) החברה רשומה בישראל לפי פקודת החברות ואין לה כל הגבלה על ערבות חבריה;

 

(2) מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין, פעולות לניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת החברות;

(

(תיקון מס' 33) תשס"ט-2009

3) כל חברי החברה ומנהליה הם חברי הלשכה.

 

(ב) לא יעסוק עורך דין במקצועו כחבר ביותר מחברת עורכי דין אחת.

מיום 10.8.1978

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 908מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)

הוספת סעיף 59א

מיום 23.2.2010 או מיום תחילתו של צו לפי סעיף 98ו(א)(4)(ב), לפי המאוחר

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ט מס' 2203מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)

(א) עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת עורכי דין אלא אם נתקיימו אלה:

(1) החברה רשומה בישראל לפי פקודת החברות ואין לה כל הגבלה על ערבות חבריהאחריות בעלי המניות בה;

(2) מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין, פעולות לניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת החברות;

(3) כל חברי החברה ומנהליה הם חברי הלשכה או עורכי דין זרים כהגדרתם בסעיף 98א.

5

שם החברה

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

(תיקון מס' 33) תשס"ט-2009

9ב. שם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא שמם של עורכי דין שהם חברי החברה העוסקים בעריכת דין.

 

מיום 10.8.1978

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 908מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)

הוספת סעיף 59ב

מיום 23.2.2010 או מיום תחילתו של צו לפי סעיף 98ו(א)(4)(ב), לפי המאוחר

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ט מס' 2203מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)

59ב. שם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא שמם של עורכי דין שהם חברי החברה העוסקים בעריכת דין.

5

הגבלת שיתוף בהכנסות

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

(תיקון מס' 33) תשס"ט-2009

9ג. (א) חברת עורכי דין לא תשתף בהכנסותיה, על אף האמור בתזכירה, בתקנותיה או במסמך אחר, מי שאינו עורך דין, אולם רשאית היא לשתף בהכנסותיה את בן הזוג, הצאצאים וההורים של חבר, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או של עורך דין שהחברה רכשה את עסקו.

 

(ב) נפטר חבר או חדל להיות חבר הלשכה ולא הועבר חלקו בחברה, ירכשוהו חברי החברה תוך תקופה, בדרך, במועד ובתנאים שייקבעו בכללים.

מיום 10.8.1978

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 908מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)

הוספת סעיף 59ג

מיום 23.2.2010 או מיום תחילתו של צו לפי סעיף 98ו(א)(4)(ב), לפי המאוחר

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ט מס' 2203מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)

(א) חברת עורכי דין לא תשתף בהכנסותיה, על אף האמור בתזכירה, בתקנותיה או במסמך אחר, מי שאינו עורך דין או עורך דין זר, אולם רשאית היא לשתף בהכנסותיה את בן הזוג, הצאצאים וההורים של חבר, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או של עורך דיןאו בעודו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א, או של עורך דין או עורך דין זר שהחברה רכשה את עסקו.

5

איסור השתתפות למי שהושעה

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

9ד. (א) חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יהיה זכאי לקבל בתקופת השעייתו כל תשלום מהחברה חוץ מתשלומים בעד שירות שניתן לפני שהושעה ולא כל חלק מרווחי החברה שהרוויחה בשעה שהיה מושעה כאמור, והחברה לא תשלם לו, או לאחר על פי הוראותיו או בשל זכויות החברות שלו, דבר שאינו זכאי לקבל לפי סעיף קטן זה.

 

(ב) חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יפעיל כל זכות או סמכות שיש לו כחבר בחברה או כמנהל או כפקיד החברה, כל זמן שהוא מושעה כאמור, והחברה לא תפעל על פי הוראה כאמור.

מיום 10.8.1978

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 908מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)

הוספת סעיף 59ד

5

אחריות החברה בנזיקין

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

9ה. לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.

 

מיום 10.8.1978

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 908מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)

הוספת סעיף 59ה

5

שמירת אחריות ודינים

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

9ו. (א) אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע —

 

(1) מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה;

(2) מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין.

(ב) עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.

נתייחס למגבלות השונות שהמחוקק הטיל על ההתארגנות בחברת עורכי דין:

1. המחוקק אסר על התארגנות בחברה בע"מ לשון אחר: למרות היות החברים חברים בחברה, אין אחריות החברים בה מוגבלת. ראו לעניין זה בד"מ_________ ועדת האתיקה נ' פלוני, פסק הדין בערעור בבד"א 94/11 וכן בבד"א 100/11 ופסק הדין בערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בעמל"ע 28235-02-12 ובעמל"ע 7505-03-12.

למעשה, לצורך חברת עורכי דין, אין רואים את החברים כמסתתרים מאחורי פרגוד החברה ולמעשה מסך ההתאגדות מורם לכל דבר ועניין, בניגוד לחברה בע"מ שבה הרמת המסך היא החריג לאישיות המשפטית הנפרדת.

ראו סעיף 59ו לחוק לשכת עוה"ד.

למעשה חברת עורכי הדין איננה רשאית ליתן שירותים משפטיים. היא איננה באה במקום עורכי הדין וחיוביהם האישיים. ראו בעניין זה את ההגבלות שהוטלו על מטרות החברה בסעיף 59א(א)(2):

(2) מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין, פעולות לניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת החברות;

יוצא איפוא, שהמחוקק התכוון לאפשר לעורכי הדין ליהנות מיתרונות שונים בניהול חברה כמו הקלות במיסוי, ואולם הוא לא התכוון לאפשר להם ליצור חברה שתיתן את השירותים המשפטיים ותחליף את המחויבות האישית של עורכי הדין.

לעניין זה ראו קלינג בעמוד 91

2. עם האיסור שקיים בסעיף 58 לחוק בדבר שיתוף עם מי שאינו עורך דין, בא גם האיסור על חברת עורכי דין לכלול בה חברים שאינם עורכי דין. מגבלות סעיף 59 לחוק האוסר על שיתוף או העסקת מושעה, הוטלו גם על חברת עורכי הדין ונאסר על העסקת חבר שהושעה, בחברה.

התכלית לכך עולה מהאמור לעיל.

3. לעו"ד אסור להיות חבר ביותר מחברת עורכי דין אחת. סיטואציה כזו עלולה להיווצר למשל במקרה של התפצלות משרד, כאשר עו"ד עזב את המשרד והקים חברה חדשה. עליו במקרה זה לפרוש מהחברה המאגדת את המשרד ממנו פרש.

תכלית האיסור היא: מניעת חשש לניגוד עניינים כאשר יכולה להיות קיימת יריבות בין החברות. כמו כן, מניעת החשש לחוסר יכולת למלא התחייבויות עורך הדין כלפי לקוחותיו וכלפי בית המשפט כאשר הוא חבר ביותר מחברה אחת. תכלית דומה לאיסור זה קיימת באיסור לקיים סניפים ללא היתר (סעיף 5 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986).

כאשר קיים איסור גורף כזה, יש לראות בכך יצירת חזקה (פרזומפציה) לקיומו של חשש לניגוד עניינים או חשש לחוסר יכולת לקיים חובות.

אין כיום מניעה להיות שותף ביותר משותפות אחת. לכן, המחוקק לא יצר פרזומפציה כזו לגבי שותפות. אין ללמוד מכך שבמקרים פרטניים כאשר ייוולד החשש לניגוד עניינים או לחוסר יכולת לקיים את חובות עוה"ד כלפי לקוחותיו, לא ניתן יהיה לקבוע איסור על השתתפות בשתי שותפויות.

4. שם החברה יכול לכלול אך ורק את שמות עורכי הדין החברים בה. הסיבה נועדה למנוע אפשרות של השתבחות ופרסומת אסורה ויצירת שמות שאינם מכבדים את המקצוע.

מעשה בעורך דין שאמר: "הבה נתחכמה" ושינה את שמו במשרד הפנים ל:"ראשונה בישראל" וביקש לרשום חברת עורכי דין בשם זה. רשם החברות לא נעתר לו ועורך הדין אף לא זכה בתקיפת ההחלטה בבית המשפט. חובת תום הלב חלה גם במקרים כאלה.